"שנת 2006, ממחישה יותר מכל, כי המדיניות הכלכלית המונהגת בישראל כיום היא נכונה", כך פתח את נאומו היום (ד') שר האוצר, אברהם הירשזון, בכנס קיסריה שהתקיים במלון דניאל.

"לאחר מספר שנים, תקציב המדינה, עבר בכנסת ישראל בזמן – בתחילת שנה כפי שצריך להיות במדינה מתוקנת - ובפעם הראשונה ללא תקציבים קואליציוניים כפי שהיה נהוג במשך השנים", הדגיש השר.

לדבריו, "בכוונתי להמשיך במדיניות כלכלית אחראית, שתביא לצמיחה, בצד הקטנת הפערים החברתיים בחברה הישראלית. הנתונים אומנם מעודדים, אך זה לא אומר שהגענו למנוחה ולנחלה. להפך. אנו מצויים במקום שממנו קל מאד לרדת ויהיה קשה לעלות אליו שוב. אין לנו את הפריבילגיה לעשות טעויות בדרך".

הירשזון ציין כי בכוונתו, במהלך שנת 2007 להציג לממשלה תוכנית אסטרטגית המתווה דרך ויעדים ברורים לעתידה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל בעשר השנים הקרובות.

שר האוצר הצביע על הבעיות להן דרוש פתרון מהיר ביניהן הפערים החברתיים. לדבריו, "פערים אלה, הקיימים בחברה הישראלית, מאיימים על הביטחון הלאומי של ישראל, לא פחות ממלחמות ואיומים ביטחוניים. זו לא משימה שתושלם ביום. זה תהליך ארוך שצריך לדבר עליו כל הזמן, לפעול בו יום יום, לדבוק בו – בנחישות ובהתמדה, על מנת להשיגו".

השר ציין כי בשנת 2007, בצד התכנון האסטרטגי,ימשיכו במשרד האוצר לשקוד על רפורמות חברתיות ורפורמות מבניות במשק בכלל ובמשק האנרגיה והמים בפרט.

בנוגע לסוגיית שווי השימוש ברכב, אמר: "בעיני זוהי רפורמה חברתית חשובה ובכוונתי להכריע בה בקרוב. העיוות שנוצר במשק הישראלי, לפיו רק כעשירית מהשכירים, נהנים מהטבה בעלות של שניים וחצי מיליארד שקל, אינה נכונה בעיני. נחתור לתקן עיוות זה, על מנת להחזיר את הכספים במישרין לכל אזרחי מדינת ישראל ובדגש על אלה מהמעמד הבינוני. מהלך זה יביא לכך כי הכנסתו הפנויה של כל אזרח תגדל.

הירשזון התייחס לרפורמה בניוד החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי ואמר: "זוהי רפורמה צרכנית ממדרגה ראשונה, שאין ספק שתשרת את כולנו - את כל מי שחוסך לגיל הפרישה. ניתן לאזרחים את האפשרות להחליט בהעברת החיסכון מגורם אחד לאחר ובכך נטיב עם מצבם. איננו יכולים להשלים עם העובדה כי אזרחי המדינה כבולים, בשוק שמתיימר להיות שוק תחרותי".

"לפני מספר חודשים הודעתי כי בכוונתי להציג בתחילת שנת 2007 את הרפורמה במס הכנסה שלילי במדינת ישראל. בחרתי במס הכנסה שלילי, מתוך הבנה כי המלחמה בעוני תצליח רק ביום ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה יגדל משמעותית. שיטת הקצבאות פשטה את הרגל. לגבי אלה שיכולים להשתתף בשוק העבודה, לא היה בה כלי אמיתי לטיפול בבעיית העוני. לגביהם זה היה כלי חינוכי, לא לצאת ולעבוד, לא להשתתף בכוח הפיריון ולא להיות אנשים יצרניים", אמר השר.

מנגד, העובדה כי למעלה מ- 50% מהאוכלוסייה העובדת אינה מגיעה לסף המס, חייבה אותנו לפתח כלים חדשים להשגת אותן מטרות ישנות. מדובר בצעד לא פשוט – עלותו התקציבית גבוהה, הוא מחייב ממשק מול עשרות ואפילו מאות אלפי אזרחים, אך אני מאמין כי הוא צודק ונכון.