"רה"מ מעכב את מינוי הרמטכ"ל הבא"

לאחר שיחות עם רה"מ מעריכים גורמים בקדימה כי הליך בחירת הרמטכ"ל עשוי לקחת מספר שבועות. הסיבה: רה"מ מאמין שתוך כמה שבועות פרץ לא יישאר בתפקידו, ושר חדש ישתתף בבחירה
מעריב NRG |

לוקח את הזמן? ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שוחח אתמול עם שרים וחברי כנסת שונים, ובעקבות השיחות מעריכים גורמים בקדימה כי אולמרט מנהל את תהליך בחירת הרמטכ"ל באופן איטי, שעשוי לקחת כמה שבועות. זאת משום שהוא מעריך כי עד לבחירת הרמטכ"ל הבא, כבר יהיה שר ביטחון אחר שישתתף בתהליך הבחירה.

גם במפלגת העבודה מחכים לרגע שבו פרץ יחליט האם הוא עוזב את תיק הביטחון. מקורביו מודים שיש אפשרות שפרץ יוותר על התיק לפני הפריימריז, אבל טוענים כי אם זה יקרה, זה לא יהיה לפני שוועדת וינוגרד תסיים את עבודתה. גורם בכיר עדכן כי שר הביטחון לא יעכב את ההחלטה. במקביל אומר היועמ"ש, כי אין מניעה שאולמרט ופרץ יכריעו לגבי המינוי.

לדבריהם, יציאה ממשרד הביטחון לפני פרסום מסקנות ועדת וינוגרד תיתפס כהודאה בכישלון, ו"פרץ אינו סבור שנכשל". בנוסף, ימתין שר הביטחון עד לסיום המפקד למפלגה וסגירת ספר הבוחרים. לפי שעה רשומים במפלגה כ-75 אלף חברים, ומתוכם, לדברי מקורב לשר הביטחון, לפחות 20 אלף הם של פרץ. "אחרי שייסגר המפקד וייערכו הסקרים, נוכל להעריך בצורה רצינית יותר מה נכון לפרץ לעשות", אמר מקורב לשר.

אתמול רשם פרץ לזכותו ניצחון דחוק, כשמרכז מפלגת העבודה קיבל את עמדתו ואישר ברוב זעום את מינויו של חבר הכנסת ראלב מג'אדלה כשר הערבי הראשון בממשלת ישראל. מג'אדלה צפוי לקבל לידיו את תיק התרבות, המדע והספורט.

בהצבעה חשאית תמכו בהצעת פרץ 253 מחברי המרכז, 225 הצביעו בעד קיום בחירות לתפקיד ותשעה נמנעו. "זהו יום חג לחברי מפלגת העבודה ולאזרחי מדינת ישראל", אמר פרץ לאחר ההצבעה. "היום הורדנו עוד לבנה שחסמה בין האוכלוסיות".

מתנגדיו של פרץ, בהם המועמדים אופיר פינס, עמי אילון, דני יתום ואהוד ברק (שלא נכח בהצבעה), בחרו שלא לשאת דברים נגד מינויו של מג'אדלה, אולם בסביבת פרץ טוענים כי הם פעלו בנמרצות מאחורי הקלעים לטרפוד המינוי.

מי שהפסיד אתמול היה שכיב שנאן, נציג המגזר הדרוזי, שציפה כי מג'אדלה יתפטר מחברותו בכנסת כדי שהוא יוכל להיכנס במקומו. לאחר היוודע תוצאות ההצבעה,

גילה שאנן קור רוח ובירך את מג'אדלה. "אנחנו אנשים פוליטיים ואנחנו יודעים גם להפסיד", אמר שאנן. "אני מברך את מג'אדלה מכל הלב".

למרות רצונו של פרץ להביא את המינוי לאישור הממשלה כבר מחרתיים, בסביבתו של ראש הממשלה אולמרט אומרים כי אין בכוונתו להעלות את הנושא בישיבה. "סבב התיקים נדחה בעקבות עיסוקו של ראש הממשלה בנושא החשוב במדינה - מינויו של הרמטכ"ל", אמרו בסביבתו של אולמרט.

מקורביו של פרץ אמרו בתגובה כי אולמרט "נכנע לגזענות של ליברמן", ואילו בסביבתו של אולמרט אמרו כי "ראש הממשלה בירך על המינוי לפני מספר ימים" וכי "קצת פרופורציות לא יזיקו לפרץ".

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.