בימים אלה הונחו על שולחן הכנסת 3 הצעות לתיקון חוק, שתיים מהן לחוק הרשות השניה והאחת לחוק התקשורת.

ההצעה הראשונה של ח"כ אלכס מילר היא הוספת סעיף לחוק רשות השידור בדבר פטור מתשלום אגרה לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון החל משנת 2007.

מטרת הצעת חוק זו היא להקל על ציבור הסטודנטים אשר לומדים לקראת תואר אקדמי ראשון. הסטודנט הלומד לתואר ראשון עומד בפני אתגר כפול. מחד גיסא, עליו להצטיין בלימודיו. מאידך, עליו לדאוג לפרנסתו ולמחייתו.

השינוי המוצע ישפר במקצת את מצבם הכלכלי של הסטודנטים ויאפשר להם להשקיע יותר בלימודים.

הצעת תיקון חוק נוספת של חברי הכנסת יורי שטרן, סופה לנדבר, רוברט אילטוב, ליה שמטוב, אלכס מילר וסטס מיסז'ניקוב, לחוק רשות השידור מדברת על תיקון בדבר שידור ציבורי בתחנת רדיו ייעודית בשפות זרות.

בהסבר הדברים נטען, כי השידור הציבורי, הן מעצם הגדרתו והן מכוח היותו ממומן על ידי כלל אזרחי המדינה, חייב לספק שירות לכל מגוון הלאומים והעדות אשר מרכיבים את אוכלוסיית המדינה. מדינת ישראל, כמדינה קולטת עלייה מכל קצוות תבל, הכירה בצורך לספק שידורי רדיו בשפתם של בני העליות השונות, זאת מתוך הכרה בכך שחלקם אינם יודעים עברית בכלל או ברמה המאפשרת להם לנצל במידה מספקת את שידורי התקשורת הישראלית בשפה העברית.

"העולים מהווים כ-40% מאוכלוסיית ישראל וכמחציתם אינו יכול לקבל עדכוני חדשות ותמונה מגוונת של המתרחש בארץ אלא אם ישמעו או יקראו על כך בשפתם. לרבים מהם חשוב לשמור על מורשתם הלשונית והתרבותית, גם כאשר הם כבר שולטים בשפה העברית ומעורים היטב בחברה הישראלית", נטען בבקשה.

על מנת לספק צרכים אלה, שידרגה רשות השידור את שידורי קול ישראל בשפות הזרות והקימה רשת קליטת עלייה (רדיו רק"ע) אשר משדרת היום בחמש-עשרה שפות הנפוצות ביותר בקרב העולים.

החוק המוצע בא להגדיר את מעמדה של רשת קליטת העלייה ולהבטיח את תפקודה התקין והיציב כל עוד נמשך קיבוץ הגלויות אל מדינת ישראל.

יצויין, כי הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן.

הצעת החוק האחרונה של חברי הכנסת יורי שטרן, יצחק וקנין, סופה לנדבר, סטס מיסז'ניקוב, אלכס מילר, זאב אלקין, רוברט אילטוב, מרינה סולודקין ומשה כחלון קשורה לתיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים).

התיקון מדבר על חובת העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי. כלומר, סעיף 6לד(א) בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 מחייב בעל רשיון כללי לשידורי כבלים להעביר את שידוריו של מי שהוענק לו רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ואילו סעיף 6לד(ב) בחוק זה מאפשר לו לדרוש מבעל רישיון כזה מחיר עבור השימוש במערכת הכבלים. מאז החלו הערוצים הייעודיים בשידוריהם, התעוררה השאלה האם ערוצים אלה כלולים אף הם בגדר הוראת סעיף 6לד(ב)?

לדברי מגישי ההצעה, הערוצים הייעודיים ממלאים תפקיד ציבורי חשוב. על ערוצים אלה הוטל לפנות למגזרי אוכלוסייה שנזנחו במשך שנים על ידי ערוץ התקשורת. במובן זה, הם דומים באופיים לערוצים הארציים 1, 2 ו–10, שהחוק פוטר אותם מתשלום דמי שימוש לבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים. הטלת חובת תשלום כזה על הערוצים הייעודיים תיצור אפליה בלתי מוצדקת בינם ובין הערוצים הארציים.

"יתרה מכך" מוסיפים הח"כים, "גם בעלי הרישיונות הכלליים לשידורים מפיקים טובת הנאה כלכלית משידור הערוצים הייעודיים, המאפשרים להם לגייס ולשמר מנויים ולחסוך בעלויות תוכן. לפיכך, נכון וראוי יהיה להבהיר, כי הוראת סעיף 6לד(ב) אינה חלה על ערוץ ייעודי, הממומן מפרסומות".