ה-DRM המשובץ בתקליטורי HD כבר נפרץ

למרות הרצון הטוב, כל החברות אשר ניסו להעלות את הסטנדרטים להגנה מפני העתקה בקבצי הוידאו המקודדים, נחלו מפלה

ככל שהם גדולים יותר, כך הנפילה כואבת יותר: לפני כשנתיים, קבוצת חברות עם מעמד טוב (או חלומות טובים) בעסקי תכני המדיה התקבצה כדי לקדם ביחד את הסטנדרטים החדשים להגנה מוחלטת מפני העתקה בתכני וידאו המקודדים בפורמט High-Definition. אבל עם כל הרצון, מתברר כעת, שהם לא ממש הצליחו לבנות את המערכת הנדרשת - המערכת להגנה על זכויות היוצרים (DRM) המוטמעת בתקליטורי HD נפרצה. מישהו מופתע? גם אנחנו לא והבעיה, תאמינו לנו, אינה בפורצים אלא במערכת ההגנה על זכויות היוצרים.

החברות שהתחברו ביחד לצורך העניין המוזכר לעיל היו דיסני, אינטל, מיקרוסופט, סוני, וורנר ברוס., טושיבה, פנסוניק, ו-יבמ. הם החליטו לדחוף מערכת לניהול זכויות יוצרים שנקראת Advanced Access Content System (או AACS בקצרה), מערכת לקידוד תוכן שמטרתה להגן על תקליטורי HD DVD ו-Blu-ray במיוחד. זו מערכת שעמדה להיות בדיוק כמו מערכת ה-Content Scrambling System (CSS) בה השתמשו כדי להגן על תקליטורי DVD רגילים, רק טובה יותר, מכיוון שהיא אמורה לאפשר שימוש גמיש יותר בתכנים, כמו לדוגמה טעינת סרטים לשרתי מדיה ביתיים, או צריבת סרטים מורדים לתקליטור, תוך שמירה על הזכויות (והרווחים) של בעלי התכנים.

תקליטורי HD רק מתחילים לפלס את דרכם לשווקים, אבל כבר עכשיו סטנדרט ה-AACS הצליח להוכיח שהוא בדיוק כמו סטנדרט ה-CSS, ופחות בהיבט חשוב אחד: הוא נפרץ.

פורץ המכנה עצמו Muslix64 העלה תוכנה בשם BackupHDDVD לפורום המכונה Doom 9. ההודעה בפורום מזהירה שבקוד עדיין ניתן למצוא תקלות. אבל גם כך מהווה הכלי הזה הוכחה שזה אפשרי (למעשה, ההודעה בפורום לוותה בכרך ובמפתוח כדי לקדד מספר כותרי HD DVD, לפי דיווח במספר אתרי אינטרנט, כולל סרטי הוידאו עצמם).

AACS היה מועמד ברור לכישלון - ולא רק בגלל שהוא היה מוצר של ועדה. אף סכימת DRM לא תישאר 'בלתי פרוצה' לזמן ארוך. חברות התקליטים ואולפני הסרטים חייבים ללמוד את השיעור הזה ולהטמיע אותו. חברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, טושיבה, פנסוניק ו-יבמ צריכות להפסיק לנסות למכור להוליווד תקן טכני שלא קיים, כמו אותם חייטים שמכרו לקיסר בגדים חדשים. החולמים הגדולים צריכים להפסיק לגרום לסיוטי לילה לצרכנים, ובמקום זאת ליצור תוכנית רישום אוניברסאלית הוגנת שתאפשר לאנשים להשתמש במדיה בלי שהם יהיו חייבים להפוך לעבריינים.

משהו פחות פשוט מזה יוכל לגרום להוליווד להיעלם וזאת מכיוון שהיא מתעקשת על סביבה חוקית שמונעת שימוש במוצרים שלה במקום לעודד זאת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".