דל ישראל השיקה ניידי מולטימדיה חדשים
במסיבת עיתונאים שנערכה ביום ה' בתל אביב, השיקה דל ישראל סידרה של מחשבים ניידים שמיועדים לתחום המולטימדיה בהגדרה, לתחום הביתי, ובעיקר לתחום משחקי המחשב. מדובר בשלושה מחשבים מסדרת מחשבי ה-XPS, סדרה שנולדה לאחר שדל רכשה במהלך השנה את חברת Alienware המתמחה בייצור מחשבים לשוק הגיימרים הכבדים. במסיבת עיתונאים, שערכה החברה בתל-אביב, היא ביצעה אמנם את ההשקה הרשמית של המוצרים, אבל מתברר שבמהלך השבועות האחרונים כבר בוצעה השקה רכה בידי CMS, אחת מהמשווקת המורשות של מחשבי דל בארץ שתהיה זו שתמכור את המחשבים הללו באופן בלעדי, לפחות בינתיים.
מדובר כאמור בשלושה מחשבים מסדרת ה-XPS ששמה דגש בעיקר על ביצועים ואיכות על חשבון תג המחיר. כל שלושת סוגי המחשבים יימכרו כשהם מצוידים במעבדי Core 2 Duo החדשים של אינטל במהירות של 2 גה"ץ ומעלה, 1 ג"ב זיכרון RAM לפחות, חלונות XP, גרסת Home או Professional, ועם תקשורת אלחוטית כנדרש מכל מחשב נייד כיום.
ה-XPS 1210, שיימכר בארץ במחיר של 1700 דולרים ומעלה, הוא הדגם האולטרא-נייד מבן השלושה. הוא שוקל פחות מ-2 ק"ג ובמשקל הזה הוא מציע מסך 12.1 אינץ' רחב אבל גם צורב DVD מובנה. בנוסף הוא מצויד בכרטיס GeForce Go 7400 של nVidia עם 256 מ"ב זיכרון כדי להבטיח רמת ביצועים גבוהה עבור כל שחקן בדרכים. הדגם השני, שיימכר במחירים שמתחילים ב-2,500 דולרים, הוא ה-XPS 1710 שמצויד במסך 17 אינץ', מציג מעטפת בעלת עיצוב מיוחד, ומתגאה בכרטיס תצוגה חזק GeForce Go 7900 GTX.
הבולט מבן שלושת המחשבים החדשים שהוצגו הוא ה-XPS 2010 שעבורו תצטרכו לשלם מחיר שמתחיל ב-3,500 דולרים. גם ההגדרה כנייד עבור המחשב הזה, ששוקל כמעט 8.5 ק"ג, קצת מוגזמת. המחשב הזה מציע מסך 20.1 אינץ' שמסוגל להגיע עד רזולוציה ברמה של 1680x1050, עם כרטיס תצוגה ATi Mobility Radeon 1800. בנוסף ניתן להתקין במחשב עד 240 ג"ב נפח של כוננים קשיחים, אבל צריך לחלקם על פני שני כוננים. יחידת המקלדת, בה משולב גם משטח שליטה, ניתנת לניתוק מהגוף העיקרי של המחשב, כשהחיבור למחשב נעשה באמצעות תקשורת בלוטות' למרחק של עד 15 מטרים. תכונה נוספת של המכשיר המדהים למראה היא האפשרות 'לקפל' את כל החבילה לכדי מארז דמוי מזוודה כך שניתן לנייד אותה לכל מקום אחר.
זו הפעם הראשונה שחברת מותג מנסה למכור בארץ מחשבים שמוגדרים כמיועדים לשוק הביתי בכלל, ולגיימרים בפרט, תחום שנחשב כנשלט באופן כמעט בלעדי על ידי מה שמכונה 'המחשבים הלבנים', מחשבים שמורכבים באופן עצמאי על ידי חנויות מחשב שניתן למצוא רבות כמותן בכל עיר. "עד היום נמנענו מלהביא את מחשבי ה-XPS לארץ למרות שהם נמכרים היטב בארצות-הברית ובאירופה. החלטנו לעשות זאת בעקבות פניות רבות של אנשים שמכירים את המוצר מביקורים בחו"ל, ואני חייב להגיד שההשקה הרכה, והבדיקה שלנו, הצליחה יפה מאוד. הלקוח הישראלי אותת שזה מה שהוא רוצה, אז החלטנו להביא לו את זה. זה ניסיון בשבילנו ואני מקווה שזה יהיה ניסיון טוב", אמר רענן ביבר, מנכ"ל דל ישראל.
לשאלה האם החברה ביצעה סקר שוק לפני שהחליטה להביא את המחשבים, אמר ביבר: "קפצנו פנימה לפי תחושת בטן. השוק הביתי קונה המון בארץ, וזה שוק שהולך וגדל בקצב מהיר יותר מהשוק העסקי, והתחום שהכי גדל במכירות המחשוב לשוק הביתי הוא תחום המחשבים הניידים. אנחנו לא צריכים לעשות סקר שוק כדי לדעת שבכל בית כמעט יש מחשב ביתי, וזה השוק בו התחלופה הגדולה ביותר כך שהפוטנציאל הוא הכי גדול".
אורן לוי, מנהל תחום דל ב-CMS, שכאמור תשווק את מוצרי ה-XPS באופן בלעדי לחנויות, סיפר שגם בארץ ניתן יהיה להזמין את המוצרים הללו בהתאמה אישית, לפי דרישה, כשזמן האספקה יהיה עד שלושה שבועות. "אלה מחשבים חזקים מאוד, עם מעבדים וכרטיסי תצוגה ברמה הכי גבוהה, ובארץ אנחנו נתקלים בביקוש עבורם גם בתחום העסקי, וכן גרפיקאים ומעצבים שמחפשים עוצמה, וגם מצד אנשים שרוצים מחשבים שמעוצבים אחרת ומציעים את הכי טוב שיש".
ומה עם המחשבים השולחניים בסדרת ה-XPS, ועם מוצרים של Alienware? בדל ישראל החליטו בינתיים שלא למכור את המחשבים האלה, אבל לא שוללים ייבוא מסודר בהמשך הדרך אם תתגלה דרישה לכך. כנראה שהם מחכים לראות את תוצאות ההשקה של המחשבים הניידים.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
