הזווית של אזולאי: על קשר בין העלאת מס לקיבוץ שפיים

עידן אזולאי כועס, כועס מאוד על הניתוחים הכלכליים שמציגים לנו ה"חברתיים המקצועיים", ומציע כמה דוגמאות בהן אפשר להשתמש ממש עכשיו, אם רוצים לשפר את המצב הכלכלי של כולנו, במקום להעלות מיסים
עידן אזולאי |

לקרוא את כותרות העיתונים ולא להאמין. המדיה מוצפת בכמויות אדירות של קשקושים ובלבולי ביצים של אינטרסנטים שונים ומשונים - שכל משאת נפשם היא למצוא חן בעינינו על ידי השמעה של הצהרות פופוליסטיות מטופשות.

השבוע כיכבה חברת הכנסת והשרה לעתיד, אורית נוקד, שלא יכולה הייתה להתאפק ורצה לספר לעיתונים על הפתרון הנפלא שהבריק במוחה ועתיד לשמש כמזור לכל תחלואי כלכלת ישראל: להעלות את המס על העשירים - ולהעלות את המס על הבורסה.

גאוני לא? איך לא חשבו על זה קודם? למי שלא יודע, ח"כ נוקד באה מקיבוץ שפיים, אותו קיבוץ שקיבל לפני עשרות שנים במתנה אדמות מדינה, המשמשות היום כמקור הכנסה נאה מאוד לקיבוץ. מה אתם אומרים? אולי כדאי להטיל מס שבח על מי שקיבל מהמדינה אדמות חינם אין כסף ומנצל אותן לרווחתו הפרטית?

מה לא ברור כאן? חברת הכנסת, כמו רבים אחרים, עוד לא הבינה שהגברת עול המיסוי, אפילו אם הוא מוטל על העשירים המרגיזים האלו רק מעלה את המוטיבציה לחפש פרצות מס ומזין תכנוני מס שגם אם גובלים בתחום האפור, הם עדיין חוקיים.

מה לא ברור כאן? במקום לחפש איפה אפשר להטיל עוד ועוד מיסים, אולי צריך לחפש את כל מוקדי השחיתות והבירוקרטיה שמאטים תהליכים ורפורמות? בואי ח"כ נוקד, נראה אותך נוקטת יוזמה ומציעה לבטל כליל את מנהל מקרקעי ישראל. כן, כן, ביטול מוחלט. הרי חוץ מלהזין את העובדים במוסד הזה, כמו מוסדות רבים אחרים לא מסייע במאומה למשק המקומי. בואי נראה אותך יוזמת את ביטול המועצות הדתיות, רפורמה אמיתית במערכת החינוך, שתקטין את הכמות האדירה של פונקציונרים אדמיניסטרטיביים שתקועים למערכת הזו כמו עצם בגרון.

מה לא ברור כאן? עוד לא הבנתם שהורדת יחס החוב לציבור, זו לא סתם אימרה שכלכלנים משתמשים בה כדי להראות כמה שהם חכמים? עוד לא הבנתם שכולנו משלמים על החוב הזה בכל שנה בריבית של למעלה משלושים וחמישה מיליארד שקל (35,000,000,000!!!!). אז לפני שכולכם רצים לספר לכולם, כמה אתם חברתיים וכמה המדיניות הכלכלית של האוצר ושל ביבי היא הרסנית, נראה אתכם באים עם תוכנית אמיתית להפחתת החוב, כדי שהילדים שלנו לא יהיו שקועים עד צוואר בחוב שאנחנו השארנו להם. נמאס לכולנו לשמוע את כל "החברתיים" המקצועיים האלו שבאים עם סטטיסטיקות מגוחכות על ממדי העוני, אשר כוללות ברובן אוכלוסיות שבוחרות בעוני, אם על ידי הבאת ילדים לעולם בלי חשבון בחסות צו האל או בחסות חוסר האחריות.

מה לא ברור כאן? עוד לא הבנתם שהמעשה הכי חברתי שצריך לעשות זה להפחית את החוב הלאומי?

תפסיקו להשיא עצות סרק ודברו לעניין. אם לא הבנתם, פוליטיקאי יקרים שלי, כבר מזמן הגעתם למצב בו ההצהרות שלכם יכולות לשמש רק נגדכם. כפי שצדק חברתי לא יושג על ידי הקפאות קצבאות לנדכאי החברה, כך הוא לא יושג על ידי מתן נדבות, בין אם יקראו לזה קצבאות או ערבי תרומה. ואם אני עדיין לא ברור, אז אומר את זה כך: צדק חברתי יושג רק על ידי מעשים ולא על ידי דיבורים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.