דו"חות מעודדים דחפו את אירופה ליום נוסף של עליות
המדדים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים נאות. עליות השערים הגיעו על רקע פרסום דו"חותיה הרבעוניים של חברת סוני-אריקסון שהכו את תחזיות האנליסטים. על רקע הדו"חות המעודדים בלטו היום מניות הטכנולוגיה בעליות שערים נאות. אריקסון ונוקיה הובילו את מגמת העליות בסקטור הטכנולוגיה. סך הכל הספיק מדד הדאו ג'ונס Stoxx 600 לטפס לרמות שיא חדשות של חמש שנים. הפעם האחרונה שהמדד נגע ברמות הללו היה בחודש מאי של שנת 2001.
בפרנקפורט סגר היום מדד הדאקס בעליה של 0.03% לשער של 6,119 נקודות, בלונדון עלה הפוטסי ב-0.01% לשער של 6,073נקודות, מדד הקאק בפריס סגר בעליה של 0.06% לשער של 5,313 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.17% ל-3,967 נקודות. מדד ציריך עלה ב-0.13% לשער של 8,638 נקודות.
מתוך 18 השווקים שנתפתחו למסחר במערב אירופה, 14 סגרו בעליות שערים.
מניות במרכז
חברת סוני-אריקסון פרסמה מוקדם יותר היום את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דווחה כי הרווח הנקי ברבעון השני הפיסקלי עלה לרמות של 298 מיליון אירו אל מול 104 מיליון אירו באותה תקופה בשנה שעברה. הרווח לפני מיסים עמד על 433 מיליון אירו אל מול 209 מיליון אירו אותו צפו האנליסטים. אריקסון זנקה ב-4.6%.
Credit Agricole ירדה ב-5.1%. המלווה השני בגודלו בצרפת הודיעה כי ימכור שווי הגבוה מ-4 מיליארד אירו של מניותיו למחזיקי המניות הקיימים על מנת לעזור לממן את עסקת הרכש הגודלה של Banca Intesa באיטליה. Dresdner Kleinwort הורידו את המלצתם למנייה מ-"קנייה" ל-"החזק".
Societe Generale, הבנק הצרפתי השלישי בגודלו עלה ב-2.5%. האנליסטים ב-Exane BNP העלו את מחיר היעד למניית החברה ב-5.1%.
ישראליות במרכז
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
