פרשת HP: הוגש כתב אישום נגד פטרישיה דאן

דאן, לשעבר יו"ר HP, הסגירה את עצמה לידי השלטונות, ושוחררה בערבות עצמית

משרד התובע הכללי בקליפורניה הגיש אתמול כתבי אישום וצווי מעצר כנגד חמישה אנשים בפרשת HP, ביניהם היו"ר לשעבר פטרישה דאן, בגין עבירות הקשורות לאיסוף ראיות בלתי חוקי הקשור לשיחות טלפון שביצעו חברי דירקטוריון, עיתונאים ואחרים.

מדובר בכתבי האישום הראשונים הקשורים לפרשה שהסעירה לאחרונה את עולם המחשוב, במסגרתה ניסו בכירים ב-HP לאתר עקבות הקשורים להדלפת מידע מישיבות ההנהלה לעיתונאים. הציתותים הלא חוקיים בוצעו במהלך השנה שעברה, והפרשה עצמה נחשפה רק במהלך ספטמבר השנה. חשיפת הפרשה הביאה לביצוע חקירה פלילית כנגד HP, ובעקבותיה אולצה דאן להתפטר לאחר שהתברר שהיא עצמה אישרה את הפעולה והעבירה אותה לידי חוקרים חיצוניים. דאן הסגירה את עצמה לידי השלטונות לאחר הוצאת צו המעצר, ושוחררה בערבות עצמית

לאחר דיון קצר.

ארבעת הצווים הנוספים הוגשו נגד קווין האנסקר, עוד" בכיר לשעבר בחברה שהיה אחראי על אחד משלבי החקירה; בלש פרטי מבוסטון בשם רונאלד ל. דליה; ג'וזף דה-פנטה בעל חברת Action Research Group שאסף מידע עבור החקירה הפנימית; וכן בריאן ווגנר שהשיג, לכאורה, רישומי שיחות טלפון בזמן שעבר עבר דה-פנטה. התביעה אינה מתכוונת להגיש כתב אישום נגד מנכ"ל החברה מרק הארד, וגם לא נגד אן בסקין, היועצת המשפטית הבכירה לשעבר של HP שהתפטרה מתפקידה בשבוע שעבר, כמה שעות בלבד לפני שהייתה אמורה להעיד בפני וועדה בקונגרס החוקרת את הפרשה.

כתבי האישום שהוגשו נגד החמישה על ידי וויליאם לוקייר, התובע המחוזי של מדינת קליפורניה. כתבי האישום כוללים ארבעה אישומים: שימוש בהתחזות על מנת להשיג מידע סודי מחברה ציבורית, גישה לא מותרת למידע ממוחשב, גניבת זהות וקשירת קשר לביצוע שלוש העבירות המוזכרות לעיל. כתבי האישום נובעים מהשימוש, לכאורה, בהתחזות כדי להשיג רישומי שיחות פרטיות שביצעו עובדי החברה. העונש המרבי המצטבר בגין העבירות האלה יכול להגיע לחמש שנות מאסר וקנס של עד 20,000 דולרים.

"אנחנו מתכוונים לטפל בתביעה הזו בכל העוצמה. עם זאת החקירה עדיין פעילה ועדין לא הושלמה", אמר לוקייר במסיבת עיתונאים בעקבות הגשת כתבי האישום, והוסיף כי אין עדויות, לפחות כרגע, למעורבות של הארד בפרשה הזו. HP עצמה מסרה שהיא משתפת פעולה עם לוקייר ועם הרשויות הפדראליות בנוגע לחקירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.