הזמנות המוצרים בר קיימא בארה"ב ירדו ב-0.5% באוגוסט
נתוני ההזמנות למוצרים בר קיימא, במשק האמריקני, במהלך חודש אוגוסט, פרסמו מוקדם יותר היום על ידי משרד המסחר האמריקני. המשרד דווח על ירידה בהזמנות אל מול צפי האנליסטים לעליה. זו הפעם הראשונה שמדווח על ירידה רצופה של חודשיים בהזמנות מאז תחילת שנת 2003. הירידה עליה דווח במהלך חודש יולי תוקנה לירידה של 2.7%.
פרט לסקטור חלקי הרכב, דווח על ירידה כללית בכלל הסקטורים. סקטור חלקי הרכב אמנם סקטור מרכזי במשק האמריקני אך לאור תכניות הארגון מחדש המאסיביות בסקטור הוא אינו צפוי לתרום יתר על המידה לשיעורי הצמיחה של המשק בטווח הזמן הקרוב.
ההזמנות למוצרי ליבה, הממוקדים בתחומי השקעות המגזר העסקי, ירדו ב-0.3%. המשלוחים למוצרי הליבה עלו ב-0.3% לאחר עליה של 1.6% במהלך חודש יולי. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים הייתה לעליה של 0.5%. טווח ההערכות נע בין ירידה בשיעור של 1.9% לעליה בשיעור של 1.5%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
