פורסטר: תוכנות חינם הופכות לשחקניות בולטות בארה"ב

לדברי ענקית המחקר, אמנם פחות מחצי מהארגונים בארה"ב משתמשים בהן - אך אלה שכן, עושים בהן שימושים קריטיים
שי פאוזנר |

פחות ממחצית הארגונים הגדולים באירופה ובצפון אמריקה עושים שימוש מעשי או מבצעים ניסויי פיילוט עם תוכנות המבוססות על קוד פתוח, אולם רוב אלה המשתמשים בקוד פתוח, עושים זאת גם לצורך הפעלת אפליקציות ותשתיות שהן קריטיות לארגונים, כך אומרת חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', במחקר שפורסם השבוע. הארגונים המובילים באימוץ קוד פתוח, הן באירופה והן בארה"ב, הם בתחומי המדיה והבידור, השירותים הציבוריים, וכן בתחום התקשורת.

בפורסטר מציינים כי בעוד היקף השימוש הכולל בקוד פתוח גבוה יותר באירופה, הרי דווקא ארגונים בצפון אמריקה עושים שימוש רחב יותר בקוד פתוח, לצורך משימות קריטיות. "קיימת עדיין סקפטיות לגבי השימוש בקוד פתוח בכל תחומי הפעילות העסקית, אולם מקצוענים העוסקים בפיתוח אפליקציות צריכים להסתכל על תוצאות מחקר זה כאינדיקציה לכך שיותר ויותר ארגונים מוצאים את הקוד הפתוח מתאים והולם לפיתוח סוגים מסוימים של אפליקציות קריטיות לעסקים", אומרים בפורסטר.

במסגרת המחקר מצאה פורסטר כי כ-39 אחוז מהארגונים באירופה עושים כיום שימוש בקוד פתוח, ו-8 אחוז נוספים מבצעים כיום ניסוי בתחום זה או עומדים להיכנס לניסוי בקרוב. כאמור, אירופה מעט מתקדמת בתחום זה לעומת ארה"ב, בה אחוז השימוש עומד על 35 אחוז מהארגונים, ועוד 5 אחוז נוספים הנמצאים בניסוי או עומדים להיכנס אליו.

אחוז הארגונים הסקפטיים, אשר מכריזים כי אין להם כל כוונה להשתמש באפליקציות קוד פתוח, הוא דומה בשתי היבשות – 32 אחוז באירופה ו-33 אחוז בארה"ב. שאר הארגונים בשתי היבשות מגלים רמות עניין שונות בקוד פתוח, כלומר לא שוללים את הטכנולוגיה על הסף, אך גם אין להם תוכניות קונקרטיות לעתיד הקרוב.

בפורסטר מציינים כי בניתוח כולל של המחקר, ניתן לראות יותר פתיחות כלפי קוד פתוח באירופה, ויותר חששות ורתיעה בצפון אמריקה. לפיכך, נתון מפתיע במחקר מגלה כי למרות שבצפון אמריקה קיימת יותר רתיעה, הרי דווקא ארגונים אמריקניים נוטים לעשות שימוש רחב יותר בקוד פתוח להרצת משימות קריטיות במגוון תחומי פעילות, החל ממערכות הפעלה לשרתים, המשך בתשתיות לאפליקציות, אפליקציות המריצות יישומים קריטיים לארגון, תשתיות למסדי נתונים, ועוד.

גם בצפון אמריקה וגם באירופה ניתן לראות כי סקטורים ספציפיים מובילים את השימוש בקוד פתוח. מקרב החברות בתחום השירותים הציבוריים וחברות התקשורת באירופה, 54 אחוז אימצו את הקוד הפתוח, וכן 53 אחוז מחברות המדיה והבידור. בארה"ב, חברות המדיה והבידור מובילות את החדירה, עם 49 אחוז אימוץ לקוד הפתוח, כאשר אחריהן מגיעות חברות בתחום השירותים הציבוריים ובתחום התקשורת, עם 43 אחוז אימוץ בכל תחום.

ארגונים בתחום השירותים הפיננסיים והביטוח הגיעו למקום השלישי בכל הקשור לאימוץ קוד פתוח. "בניגוד לדעה הרווחת, לפיה חברות בתחום השירותים הפיננסיים מובילות באימוץ קוד פתוח, הרי כאשר בודקים אותן במשולב עם חברות הביטוח, הנתונים לגבי הסקטור הזה מראים 41 אחוזי אימוץ באירופה, ו-36 אחוז בצפון אמריקה. קיימות מספר חברות ידועות ובעלות חשיפה גבוהה בתחום השירותים הפיננסיים, אשר עושות שימוש רחב היקף בתחום הקוד הפתוח, אולם כלל הסקטור הזה אינו נחשב למוביל בכל הקשור לקוד פתוח", אומרים בפורסטר.

בפורסטר מסכמים כי תוצאות המחקר מספקות תמיכה חזקה לטענה כי תוכנות קוד פתוח הפכו מקובלות בקרב חלקים נרחבים מהארגונים הגדולים בעולם, כולל באשר להתאמתן להרצת אפליקציות קריטיות. קבלת הקוד הפתוח לא אירעה בן-לילה, והאחוז הגדל והולך של אימוץ הקוד הפתוח מבוסס על ניסיון מוצלח, המצטבר והולך בקרב ארגונים רבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.