הזווית של אזולאי: אילו המדינה היתה אומרת את האמת?

עידן אזולאי מציע את הגרסה שלו למכתב ליועץ ההשקעות של כולנו: "יש לי חתיכת אובר דרפט, שלא נדע. האם אני צריך להפסיק לשלם לחברת השמירה?"

יועץ יקר,

אני נמצא בברוך לא נורמלי ואני מחכה לעצתך על מנת שאוכל סוף סוף לצאת ממצב זה אותו אתאר לפניך. אני אזרח רגיל שמתפרנס לא רע. ליתר דיוק, אני מתפרנס ממש טוב. ההכנסה השנתית של אשתי ושלי ביחד עומדת על 280 מיליארד שקל בקירוב. תודה שזה לא רע.

הבעיה שלי היא שברגע שהמשפחה שלנו קלטה שאנחנו מרוויחים כל כך טוב, הם מיד התעלקו עלינו וכל הזמן רוצים שנלווה להם כסף לכל מיני מטרות שונות. בשביל שתבין על מה אני מדבר אסביר כי - יש לנו דוד אחד שלא עובד כבר עשרים שנה, כי הוא אומר שככה הוא מאמין שצריך לחיות, והוא חושב שבגלל שיש לנו כסף אנחנו צריכים לממן אותו. מה אתה אומר על זה?

כל השנים חילקתי כסף לכל המשפחה, עד שלפני שלוש שנים נמאס לי והחלטתי שמי שלא דואג קצת יותר לעצמו, שישכח ממני. ככה הצלחתי לחסוך לעצמי הרבה כסף, והשנה אפילו התחלתי לשים קצת כסף בצד. אתה יודע, שיהיה לתת קצת לילדים כשיגדלו.

הבעיה נוצרה לפני חודשיים בערך כשהבן של השכן נכנס אלינו הביתה בלי לדפוק, הרס לנו את כל הכניסה של הבית וניסה להרביץ לבן שלנו. סתם, בלי סיבה. אבל הבן שלי לא פראייר. הוא הכניס לו באבי-אביו וגרם לו כמה שברים וצלקות לא נעימות בכלל. טוב, זה המקום להודות שגם הבן שלי חטף קצת, אבל פחות.

הבן שלי אומר שחלק המכות נגרמו בכלל בגללי. הא אומר שפעם אמרתי לו לתת אגרוף מימין ופעם משמאל וכל שנייה שיניתי את דעתי. לא נורא, על זה אני כבר אסתדר איתו. הבעיה בכל הסיפור הזה היא בכלל עם חברת השמירה. אנחנו אומרים שלקח להם המון זמן להגיע ולהוציא את השכן, למרות שהאזעקה עבדה.

הם אומרים גם שהם קיבלו את האזעקה, אבל לא היה להם דלק בניידת, ולכן הם לא הצליחו להגיע אלינו. מנהל החברה הגיע אלינו לפני כמה ימים כדי לברר את העניין. הוא הגיע בג'יפ חדש, לבוש בחליפת ארמאני וביקש שנדבר מהר, כי הוא צריך לתפוס את הטיסה ללונדון. כשסיפרנו לו את הסיפור, הוא אמר שהפתרון היחיד שהוא יכול לחשוב עליו זה להעלות את דמי המנוי החודשיים, כדי שיהיה לו מאיפה לקנות דלק. הבן אדם לא נורמלי. הוא רצה להעלות את דמי המנוי ב-70%. בסוף התפשרנו על העלאה של 15%, אבל גם את זה אני עדיין לא מבין.

תראה, כשאני מתכנן את ההוצאות שלי לשנה הקרובה, אני רואה שאלו יעלו על בטוח. הבעיה היא איזה הוצאות להוריד כדי שהאובר דרפט שלי לא יגדל. אה, שכחתי לספר לך שיש לי חתיכת אובר דרפט, שלא נדע.

בכל שנה אני משלם ריבית של בערך 35 מיליארד שקל. מנהל הבנק שלי מת עליי. מה אתה אומר, אני צריך להפסיק עם החריגה הזו ולא יודע מה לעשות. יש לי כמה אפשרויות. אחת, היא להפסיק לתת כסף לסבתא שלי שהיא קצת חולה ובקושי חיה, או לבקש ממס הכנסה את ההחזר מע"מ שמגיע לי מהם כבר השנה ובזה לגמור את כל הסיפור.

למרות כל הבלגן שהיה אצלנו בבית בזמן האחרון, כדאי אולי לציין שאנחנו משפחה של מחוננים, בייחוד הבנים שלי וכבר שנים שאומרים לנו שיש לו פוטנציאל גדול שהוא יכול להגיע רחוק, אם רק ירצה.

יועץ יקר, אני צריך תשובה בדחיפות. האם להסכים ולשלם לחברת השמירה יותר כסף ? מה לעשות עם סבתא? והכי חשוב, איך אני סוגר את המינוס שלי בבנק כדי שיישאר משהו לילדים.

מחכה לתשובתך,

ישראל מדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.