אסם ממצבת מחדש את סדרת עסיס דיאט
אסם מחדשת ומרעננת את סדרת עסיס דיאט, סדרת סירופים המכילה עד 6 קלוריות לכוס. במסגרת המיצוב המחודש, שינתה החברה את אריזות הבקבוקים למראה עכשווי וצעיר. הסדרה כוללת מגוון של שישה טעמים פופולאריים: לימונענע, אשכולית אדומה, פטל, לימון,אשכולית ותפוז.
בנוסף, קיבלה לאחרונה אישור לשימוש ב"תו אייל"- אישור מהאגודה הישראלית לסוכרת, כי סדרת מוצרי עסיס דיאט מתאימה גם לצרכנים סוכרתיים מאחר והמוצר אינו מכיל תוספת סוכר.
סדרת הסירופים עסיס דיאט מקנה יתרון משמעותי לאנשים המעוניינים לשמור על משקלם, אך אינם רוצים לוותר על רמות הטעם ומחפשים גיוון. כמו כן, הסדרה מכילה צבעים טבעיים בלבד. תמציות הפרי ורוב הצבעים הטבעיים בסירופים החדשים של עסיס דיאט מכילים גם נוגדי חימצון המעשירים בערך תזונתי נוסף את המיעוט הקלורי.
נתוני נילסן למחצית 2006 מראים, כי בסגמנט הדיאט של קטגוריית הסירופים, עסיס דיאט מוביל עם נתח שוק של 51% ונמצא בצמיחה של 44.2% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
