אאורה תשתתף בבניית 66 יחידות דיור בשהם
חברת אאורה השקעות הודיעה היום (א'), כי חתמה על הסכם, לפיו תשתתף בפרוייקט לבניית 66 יחידות דיור ביישוב שהם, היקף ההשקעה הכולל בפרוייקט יעמוד על כ-80 מיליון שקל ואאורה תעמיד 80% מההון העצמי הנדרש למימון הפרוייקט.
הפרויקט יבוצע יחד עם קבוצת חברות הכוללת את חברת גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ, חברת ס.י. אבן יזמות בע"מ וחברת ס.א.ל. חתך ייזום והשקעות בע"מ.
יוסף צליח, יו"ר אאורה, מסר: "אאורה ממשיכה לפעול במרץ למציאת הזדמנויות השקעה בפרוייקטים בישראל על פי המודל העסקי הייחודי של השלמת הון ליזמי נדל"ן וקבלנים. במקביל, אנו ממשיכים באיתור קרקעות ברומניה, המתאימות להקמת מרכזים מסחריים, על פי האסטרטגיה במדינה זו".
בחודש מאי הודיעה אאורה, כי היא נמצאת במו"מ לכניסה ל-6 פרוייקטים בהיקף של 170 יחידות דיור. בנוסף, הצטרפה אאורה כשותפה לרכישת קרקע בשטח של 7.6 דונם במזכרת בתיה תמורת 4.5 מיליון שקל. מאז החלה אאורה בפעילותה בישראל בתחום הנדל"ן נכנסה החברה כשותפה ל-8 פרוייקטים.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
