IVC: רבעון עם עלייה של 36% בגיוסי הייטק בישראל

במהלך הרבעון הראשון גייסו 101 חברות היי טק ישראליות 360 מיליון דולר, בהשוואה ל-264 מיליון דולר שגויסו על ידי 88 חברות ברבעון שקדם לכך
ליאור גוטליב |

חברת המחקר IVC דיווחה, כי 101 חברות הי-טק ישראליות גייסו 360 מיליון דולר במהלך הרבעון הראשון של שנת 2006 ממשקיעי הון סיכון זרים וישראלים. סכום זה משקף עלייה של 36% בהשוואה ל-264 מיליון דולר שגויסו על ידי 88 חברות ברבעון שקדם לכך, ויציבות בהשקעות בהשוואה ל-350 מיליון דולר שגויסו על ידי 102 חברות ברבעון הראשון של 2005.

אפרת זכאי, מנהלת המחקר ב-IVC, מסבירה כי "בתשעת הרבעונים האחרונים, מתחילת שנת 2004, גייסו חברות ההי-טק הישראליות בממוצע כ-350 מיליון דולר לרבעון. הסכום הכולל שגוייס ברבעון האחרון של 2005 היה הנמוך ביותר מזה שנתיים. כפי שצפינו, היקף הגיוסים ברבעון הראשון של 2006 החזיר את ההשקעות לרמתן הממוצעת".

זכאי מעריכה, כי "לא יהיו הפתעות בשנה הקרובה ומגמת היציבות תימשך. היקף השקעות שנתי של כ-1.4 מיליארד דולר צפוי גם השנה".

סכום הגיוס הממוצע לחברה עמד ברבעון הראשון על 3.56 מיליון דולר, עליה של 17% בהשוואה לסכום הגיוס הממוצע לחברה ברבעון הקודם, ועליה של 4% בהשוואה לגיוס הממוצע לחברה ברבעון המקביל אשתקד. 70 חברות גייסו סכום העולה על מיליון דולר, 23 מתוכן גייסו בין 5 ל-10 מיליון דולר, וארבע חברות גייסו למעלה מ-10 מיליון דולר.

בנוגע לפעילות קרנות הון סיכון ישראליות, נמסר מחברת המחקר IVC, כי 177 מיליון דולר הושקעו על ידי הקרנות הישראליות ברבעון הראשון של 2006. סכום זה, גבוה ב-35% מהסכום שהושקע על ידן ברבעון הקודם, ודומה מאוד לסכום שהושקע ברבעון הראשון של 2005 (173 מיליון דולר).

חלקן היחסי של הקרנות הישראליות בהשקעות בחברות ישראליות היה 49%. שאר הכסף הגיע ברובו ממשקיעים זרים, ומקצתו ממשקיעים ישראלים נוספים.

חלקן של השקעות ה-First של הקרנות הישראליות ברבעון הראשון של השנה, עמד על 37% בהשוואה ל-40% ברבעון הקודם ו-50% ברבעון הראשון של 2005. היקף השקעת First ממוצעת של קרן הון סיכון ישראלית בחברת הי-טק מקומית היה 2.1 מיליון דולר, בעוד הממוצע להשקעת Follow-on היה 900 אלף דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.