גילת: הכנסות של 56 מ' ד' ורווח של 1 מ' ד' ב-Q4
חברת גילת רשתות לווין (שסימולה:GILTF), מובילה עולמית בפתרונות ושירותים בתחום של רשתות תקשורת לוויניות, דווחה מוקדם יותר היום על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולכל שנת 2005.
הכנסותיה של גילת ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-56 מיליון דולר, לעומת כ-49 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2005. ה-EBITDA הסתכם ב-6.6 מיליון דולר, אל מול 4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2005.
הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-1 מיליון דולר או 4 סנט למניה, אל מול הפסד של 1.7 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון השלישי של שנת 2005. לשם השוואה, ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2004 הסתכמו בכ-61.8 מיליון דולר, ה-EBITDA ברבעון הרביעי של 2004 הסתכם ב-9.7 מיליון דולר, ואילו ההפסד הנקי ברבעון הרביעי של 2004 עמד על 1.7 מיליון דולר או 8 סנט למניה.
בשנת 2005 כולה הסתכמו הכנסותיה של גילת בכ-209.4 מיליון דולר. ה-EBITDA של החברה הסתכם בכ-20.5 מיליון דולר, וההפסד הנקי הסתכם ב-3.7 מיליון דולר או 17 סנט למניה. בשנת 2004 הסתכמו הכנסות החברה בכ-241.5 מיליון דולר, ה-EBITDA הסתכם ב-25 מיליון דולר, וההפסד הנקי הסתכם ב-11.5 מיליון דולר או 52 סנט למניה.
כמו כן, דיווחה גילת על עליה בצבר ההזמנות שלה לכ-206 מיליון דולר בסוף שנת 2005, לעומת צבר הזמנות של 192 מיליון בסוף שנת 2004.
עמירם לוינברג, מנכ"ל גילת, אמר היום: " אנו מרוצים מהשיפור בתוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2005, זהו רבעון שני ברציפות בו אנו עדים לעליה עולמית בביקוש לסקייאדג'. ברבעון הרביעי נרשמה עליה של כ-40% בהיקף משלוחי ה- VSAT לעומת הרבעון הקודם. נתון זה, כמו גם השיפור ברווחיות החברה ברבעון הרביעי ובצבר ההזמנות שלנו, ממצבים אותנו טוב יותר לקראת שנת 2006".
כפי שדווח במהלך דצמבר 2005, גילת שינתה את תנאי הסכם ההלוואה והאופציה מול קרן יורק קפיטל מנג'מנט האמריקנית. העליה בשווי האופציה בסכום של 3.8 מיליון דולר, גרם להפחתת התחייבויותיה של גילת בסכום דומה, ובמקביל לעליית הונה העצמי של החברה בסכום זה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
