הבורסה מסכמת את חודש דצמבר: מחזור שיא במניות
מדד המניות הכללי עלה בחודש דצמבר בכ-4% ומתחילת השנה בכ-33%, כאשר ב-25 לדצמבר הגיע לרמת שיא. בכל המדדים המובילים נרשמו עליות, כאשר מדד ת"א-25 עלה בכ-5%, מדד היתר עלה בכ-2% בלבד, ואילו מדד התל-טק עלה בדצמבר בכ-3%, לאחר ירידה מצטברת של כ-8% מתחילת השנה. כך עולה מסקירה של הבורסה בתל אביב לחודש דצמבר 2005.
מדד איגרות החוב ירד, חודש שלישי ברציפות, בכ-0.4%, בעקבות ירידה של כ-1.5% ו-1.1% בשערי איגרות החוב צמודות המט"ח והמדד, בהתאמה, ואילו אג"ח הממשלתיות הלא צמודות עלו החודש בכ-0.7%. בסיכום שנתי עלה מדד איגרות החוב בכ-6%.
ברוב אפיקי המסחר נרשמו בדצמבר מחזורים ערים, כאשר תרמו לכך מכירות של ני"ע טרם עדכון מס רווחי הון החל מינואר 2006. המחזור היומי במניות עלה והסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל, דומה בערכים ריאליים לשיא שנרשם בינואר 1994, כאשר ב-29 בדצמבר - יום פקיעת האופציות על מדד ת"א-25, נרשם מחזור שיא של כ-3.1 מיליארד שקל. המחזור היומי באופציות על מדד ת"א 25 הסתכם בכ-285 אלף יחידות ביום, גבוה בכ-10%מהמחזור הממוצע מתחילת השנה.
בשוק איגרות החוב הסתכם המחזור היומי בכ-1.4 מיליארד שקל ביום, חודש שלישי ברציפות, ואילו במק"מ נרשם מחזור שיא של כ-880 מיליון שקל ביום.
בדצמבר בוצעו בשוק המניות הראשוני, בתל-אביב, שבע הנפקות לציבור והנפקת זכויות אחת בסכום כולל של כ-240 מיליון שקל, מתוכם כ-155 מיליון שקל ע"י ארבע חברות חדשות - שלוש מבין החברות החדשות עוסקות בתחומי מדעי החיים וטכנולוגיה מתקדמת. בנוסף, גייסה החברה הדואלית ? נייס, כ-975 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור בארה"ב.
בנוסף בוצעו עשר הקצאות פרטיות בסך של כ-485 מיליון שקל. מרבית הסכום, כ-260 מיליון שקל, גוייס בהקצאת מניות שביצעה אלביט הדמיה לבעלי מניות "אלסינט", במסגרת מיזוגה בחברה ומחיקתה מהרישום למסחר בבורסת NYSE בארה"ב.
בדצמבר נרשמו למסחר בבורסה בתל-אביב, במסגרת הרישום הכפול, שתי חברות - קמטק וסיליקום הנסחרות בארה"ב. בכך הגיע מספר החברות הדואליות החדשות ל-33. קמטק תצורף בינואר למדדי ת"א-100 ותל-טק, במסגרת "המסלול המהיר", וסיליקום - החברה השנייה הנסחרת ברשימת ה- Small-Cap Nasdaq ומבצעת רישום כפול בתל-אביב, תצורף אף היא למדד תל-טק בינואר.
בשוק איגרות החוב גייס הסקטור העסקי בדצמבר, מהציבור, כמיליארד שקל, באמצעות אג"ח צמודות מדד. כ-410 מיליון שקל מתוכם, גויסו ע"י שלוש חברות אג"ח חדשות - בלטה שלטון הנפקות, שהנפיקה אג"ח בסך כ-240 מיליון שקל. מבין החברות הותיקות, שהנפיקו החודש, בלטה פועלים הנפקות שגייסה כ-500 מיליון שקל ומתחילת השנה כ-2.6 מיליארד שקל, באמצעות אג"ח צמודות מדד.
מתחילת השנה הסתכמו הנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח סחירות בבורסה, ע"י חברות, בכ-25.5 מיליארד שקל ? סכום שיא הגבוה ביותר מפי 2.5 מסך גיוס ההון בשוק האג"ח בכל שנת 2004.
במסגרת רצף מוסדיים, נרשמו החודש איגרות חוב בסך של כ-1.9מיליארד שקל, ומתחילת השנה כ-14.4 מיליארד שקל. כ-1.6 מיליון שקל מתוכם נרשמו ע"י החברה הלא בורסאית - סלקום, שרשמה החודש לראשונה בדרך זו איגרות חוב.
בקרנות הנאמנות נרשמו בדצמבר פידיונות בסכום כולל של כ-5.8 מיליארד שקל, הגבוה ביותר מאז יולי 2002. כ-4.1 מיליארד שקל מתוכם נרשמו בקרנות האג"ח, בהמשך לפידיונות של כ-3.4 מיליארד שקל בחודש הקודם. גם לאחר הפידיונות של החודשיים האחרונים מסתכמות היצירות בקרנות אלה, מתחילת השנה, בכ-22.8 מיליארד שקל, סכום הגבוה בכ-75% מסך היצירות בחמש השנים הקודמות יחד. גם בקרנות השקליות התחזקו החודש הפידיונות והסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסתכמו בכ-10 מיליארד שקל. בקרנות המנייתיות התהפכה המגמה ונרשמו בדצמבר פידיונות בסך כ-0.4מיליארד שקל, כמחצית סך הפידיונות השנה.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.