ג'נרל מוטורס שלחה את וול סטריט לפתוח בירידות שערים
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר הרביעי בשבוע בירידות שערים. ברקע למסחר היום, ענקית הרכב ג'נרל מוטורס הודיעה היום כי קיבלה צו חקירה מהרשות לניירות ערך בארה"ה (ה-SEC). עוד תרם לסנטימנט השלילי בפתיחה, היקף ההזמנות של מוצרי ברי קיימא אשר נפל ב-2.1% כשהצפי ברחוב היה לירידה של 1% בלבד. בזירת הנפט נסחרים מחירי הזהב השחור בעליה של 0.8% לרמה של 61.15 דולר. מבין חברות הענק, ענקית הנפט אקסון מובייל פירסמה תוצאותיה היום, זאת כשעונת הדוחות בוול סטריט בעיצומה.
מדד הנאסד"ק פתח את יום המסחר בירידה של 0.28% לרמה של 2,094 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל 0.18% לרמת 10,326 נקודות.
נתוני מאקרו
היום התפרסם בוול סטריט היקף ההזמנות של מוצרי ברי קיימא. ההערכות בשוק היו לירידה של 1% בהיקף ההזמנות בטווח שבין גידול של 1.5% לירידה של 4.5%. אך בפועל הוא נפל ב-2.1%, ובניכוי הוצאות תחבורה - ירידה של 1%.
נתון מאקרו שבועי אשר פורסם היום ונוגע לשוק העבודה האמריקני, הינו היקף תביעות האבטלה החדשות, אשר עמד על 328 אלף, ירידה מ-355 אלף בשבוע שקדם (שהיווה ירידה חדה ביחס לשבוע שקדם לו). הצפי ברחוב היה לתביעות בהיקף של 340 אלף. על פי דעות האנליסטים, מתסמן כי פסק אובדן מקומות העבודה בעקבותיהן של סופות ההוריקן אשר פקדו את ארה"ב, ריטה וקטרינה. עם זאת ציינו, כי ייתכן והנזק שגרמה סופת ההוריקן ווילמה יבוא לידי ביטוי בשבועות הבאים.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, כאמור, ענקית הרכב ג'נרל מוטורס (GM) אשר פתחו את המסחר בירידה של 3.6% לרמה של 28.11 דולר. החברה הודיעה היום על קבלת צו מרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) למתן פרטים על דיווחים שלה. אחד הסוגיות אשר צפויה הרשות לחקור, הינה בעיתיות בדיווח הנוגע לקרנות הפנסיה שהחברה מעמידה לעובדיה. הודעתה זו של החברה העלתה מחדש שמועות כי ייתכן וענקית הרכב תגיש בקשה לפשיטת רגל, שמועה אשר הוכחשה לפי שעה על ידי החברה.
ענקית הנפט אקסון מובייל (XOM), החברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם, פתחה את יום המסחר בעליה של 1.26% לרמה של 56.91 דולר. ברקע לעליה, החברה פירסמה היום את תוצאות הרבעון השלישי, בהם דיווחה על רווחי עתק של 9.92 מיליארד דולר או 1.58 דולר למניה. העליה במחירי הנפט הזניקה את הרווחים בשיעורים חדים במיוחד, כשברבעון המקביל הרוויחה החברה "רק" 5.62 מיליארד דולר.
אחרי שביקר בארץ - יתפנה ביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט להציג בפני וול סטריט יחד עם מנכ"ל החברה, את הדוחות לרבעון השלישי. מיקרוסופט (MSFT) תדווח היום בתום המסחר על ביצועי ברבעון שחלף. הצפי הוא לרווח של 30 סנט למניה והכנסות עתק של 9.78 מיליארד דולר ברבעון. לקראת פרסום הדוחו"ת פתחו מניות מיקרוסופט את יום המסחר בעליה קלה של 0.16% לרמה של 25.15 דולר.
ישראליות בוול סטריט
מניות אלדין (ALDN) פתחו את יום המסחר בעליה של 2.5% לרמה של 17.48 דולר, זאת על רקע פרסום דוחותיה לרבעון השלישי. החברה דיווחה כי ההכנסות ברבעון השלישי של 2005 גדלו ב-16.1% ל-19.6 מיליון דולר לעומת 16.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2004. הרווח הרשים יותר כשזינק במעל ל-60%.
מניות DSPG פתחו את המסחר בירידה של 2.76% לרמה של 24.7 דולר, זאת כשגם היא דיווחה היום תוצאותיה הרבעוניים. ההכנסות גדלו ברבעון החולף ב-20% לעומת הרבעון המקביל לו, אשתקד והגיעו לשיא של 55.6 מיליון דולר, כמיליון דולר מעל התחזיות הממוצעות של האנליסטים. הרווח הגולמי, כפי שצפתה החברה, הסתכם ב-47% מהמחזור, לעומת 49% ברבעון המקביל.
עוד ישראלית אשר דיווחה היום, סרגון (CRGN), אשר פתחה את המסחר בעליה של 0.24% לרמה של 4.18 דולר. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-18.88 מיליון דולר - זינוק של 30% אל מול הכנסות של 14.47 מיליון ברבעון המקביל, אשתקד, אך עליה מתונה יותר של 5% אל מול הכנסות של 17.97 מיליון ברבעון השני של השנה. בשווקים חזו לחברה הכנסות של 18.38 מיליון דולר.
מניות צורן (ZRAN), מפתחת השבבים למכשירי ה-DVD והאלקטרוניקה, קופצות בפתיחת המסחר בשיעור של 5% לרמה של 13.6 דולר. ברקע, בבית ההשקעות ג'פריס אנד קומפני התאכזבו מתחזית ההכנסות של צורן לרבעון הרביעי של השנה (104-106 מיליון דולר) - תחזית שנופלת, לדבריהם, מהקונצנזוס. האנליסטים של ג'פריס החליטו להעלות קלות את תחזיות הרווח למניה של החברה בשנת 2006, אך לשמר המלצת "תשואת חסר" ומחיר יעד של 11 דולר - נמוך ב-1.9 דולר ממחי הסגירה של המניה אמש בוול סטריט.
מניות פריגו (PRGO) פתחו את המסחר בעליה של 1.09% לרמה של 13 דולר. החברה פירסמה היום את תוצאות הרבעון הפיסקאלי הראשון, אשר בו רשמה מכירות של 320 מיליון דולר, זאת לעומת 228 ברבעון המקביל אשתקד. הכנסותיה של פריגו גדלו ב-40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הרווח הנקי הסתכם בקרוב ל-13 מיליון דולר, או 14 סנט למניה, ירידה של כ-26% לעומת רווח של 17.6 מיליון, או 24 סנט, ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות חד פעמיות הקשורות ברכישת אגיס, או בנוגע להורדת מוצריה מן המדפים, הרווח הנקי עמד ברבעון על 16.6 מיליון דולר, או 18 סנט למניה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותהאיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.
