מיזוגים ורכישות ענק משכו את וול סטריט לצד הירוק
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את המסחר ללא שינוי משמעותי, זאת לאחר שהספיקו להיסחר בפתיחה בעליות שערים של כ-0.5% על רקע מיזוגים ורכישות ענק. בהעדר נתוני מאקרו חדשים, המשיכו המשקיעים לבחון בעין חדה את מחירי הנפט, אשר ניסה במהלך המסחר לעלות שוב מעל רמת 66 הדולר. הנפט נסחר היום על רקע דיווחים על השבתת מתקני נפט בעיראק, עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני.
מדד הנאסד"ק סגר בעליה של 0.28% לרמה של 2,141 נקודות, מדד הדאו הוסיף 0.11% ועומד על 10,570 נקודות.
על פי דעות שהתפרסמו לאחרונה, של אנליסטים ומנתחים טכניים בארה"ב, צפוי מדד הטכנולוגיה לצאת בחודשים הקרובים למסע משמעותי צפונה ולהוביל את השווקים לעליות שערים משמעותיות שימשכו אל תוך 2006. עם זאת, לאלו ששוכחים נזכיר כי ספטמבר הוא בממוצע החודש בו השווקים נותנים את הביצועים הגרועים ביותר. חלק מהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאוגוסט וספטמבר הם חודשי החופשה השנתית של רבים מן הסוחרים ולכן המחזורים נוטים להיות נמוכים מהממוצע השנתי. לכן גם ספטמבר, כמו אוגוסט, הוא חודש הנתון למניפולציות של הכותבים וסוחרי היום.
מחירי הנפט המשיכו לרכז עניין היום על רקע דיווחים של השבתת מתקני נפט בעיראק, עקב הפסקת חשמל שמקורה ככל הנראה חבלני. מנגד, הודעה על חידוש חלקי של הפקת הנפט באקוודור מנעה מהזהב השחור לעלות בחדות. בסיום המסחר בוול סטריט נסחר הנפט ללא שינוי משמעותי ברמת 65.5, זאת לאחר שעלה במהלך היום מעל לרמת 66 הדולר לחבית.
אמריקניות במרכז
כאמור, וול סטריט נסחרה היום על רקע ידיעות על רכישות ומיזוגי ענק, במרכז המסחר עמדה היום חברת הנפט פטרו-קזחסטן (PKZ), אשר קיבלה בחיוב הצעת רכש שהוגשה לה על ידי צ'יינה פטרוליום. מניות החברה סגרו בעליות שערים של 18.4% לרמה של 53.75 דולר.
ענקית התרופות גלקסו סמיט' ריכזה עניין היום, זאת לאחר שמחקר של מכון נורווגי הצביע על כך שתרופת הפקסיל של גלקסו מגבירה את הסיכוי להתאבדות אצל מבוגרים. התרופה, הנמכרת בסדרי גודל של 1.9 מיליארד דולר, הגדילה פי 7 את שיעור ההתאבדות בקבוצת הניסוי. בגלקסו התייחסו בביטול להאשמות והמניה סגרה היום בירידה של 0.33% לרמת 69.74 דולר.
חברת הפארמה EYETECH זינקה היום ב-29.6% לרמה של 18.13 דולר, זאת על רקע פרסום בעיתונות האמריקנית כי צפויה להירכש על ידי חברת הפארמה או.סי.איי (OSIP). על פי דיווחים החברה המאוחדת צפויה להיות שווה מעל 600 מיליון דולר.
כפי שעשו בסוף השבוע, ממשיכות מניות חברת התעופה נורת'ווסט (NWB) להיות במרכז המסחר. ברקע למסחר במניה, שביתתם של 4,200 מכונאי החברה נכנסת ליומה השלישי. היום דווח כי החברה הצליחה להשלים 98% מהטיסות שתוכננו לסוף השבוע ונראה, כי לא נפגעה עד כה משמעותית. המניה, אשר איבדה כ-7.7% במהלך המסחר של יום שישי, תיקנה היום על רקע הדיווחים כ-5.14% לרמה של 11.65 דולר.
ישראליות בחו"ל
אלביט הדמיה ירדה היום 4.87% במחזור גבוה לרמה של 18.38 דולר. החברה הודיעה היום שחתמה על הסכם סופי למיזוג חברת הבת אלסינט. על פי ההסכם, אלביט הדמיה תחזיק בכל מניות חברת אלסינט ומניות האחרונה תמחקנה מהמסחר בניו יורק. בהתאם לתנאי הסכם המיזוג כל מניה רגילה של חברת אלסינט תומר ל-0.53% מניות רגילות של אלביט הדמיה.
ספקית התוכנות וויריאנט סגרה את יום המסחר בירידה של 2.75% לרמה של 36.38 דולר, זאת לאחר שבנק ההשקעות הענק UBS עדכן את המלצתו למנייה מ-"נייטרלי" ל"הפחת".
אלאדין סגרה בירידה של 0.31% לרמה של 19 דולר. מניות החברות נסחרות על רקע הודעה של חברת ההשוואות AppsLabs שמוצר ה-HASP של אלדין מוביל על המתחרה UltraPro בכל קטגוריה, זאת על פי סידרת בדיקות השוואתיות על שתי המוצרים.
טופ אימג' סגרה בירידה של 1.28% לרמה של 3.09 דולר, זאת לאחר שהספיקה כבר להיסחר במסחר המקדים בעליה של 16%. החברה פירסמה היום את דו"חות הרבעון השני, בהם דיווחה על זינוק של 66% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה. ברבעון הראשון של שנת 2005 דיווחה החברה על הפסד נקי, ואילו ברבעון הנוכחי הצליחה לעבור לרווח נקי. עם כל הטוב בדו"חות הללו על טופ אימג' עדיין להוכיח למשקיעים כי היא מסוגלת לייצר תזרים מזומנים יציב.
נייס מערכות סגרה בירידה של 0.76% לרמה של 46.99 דולר. מניות החברה נסחרו על רקע דיווח במעריב הבוקר, כי החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם חתמים פוטנציאליים לגיוס של כ-200 מיליון דולר במטרה לאפשר את המשך יישום תכנית ההתרחבות של החברה בעיקר בחו"ל.
הרבוע הכחול עלתה היום 1.7% לרמת 10.77 דולר. היום פורסם כי דודי ויסמן ישלם לקבוצת ברונפמן כ-117 מיליון דולר עבור רכישת השליטה ברשת הרבוע הכחול - פרמיה של 18% על שווי השוק של החברה. בעיתון ציינו, כי לאחר השלמת העסקה תחזיק קבוצתו של ויסמן ב-72% מהשליטה.
אלווריון משכה גם היא את תשומת ליבם של המשקיעים, זאת לאחר שהודיעה, כי ביחד עם חברה אמריקנית בשם אלקטרוניקס טכנו תפרוס רשת תקשורת אורבנית בקנזס. מניות החברה סגרו בעליה של 2.5% לרמה של 9.02 דולר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
