שטראוס עלית תציג גידול במכירות לצד ירידה בריווחיות
לקראת פרסום תוצאות יצרנית המזון - שטראוס עלית בשבוע הבא, מעריכים ביחידת המחקר של בנק הפועלים כי החברה תציג גידול במרבית סעיפי הדו"ח למעט שורת הרווח הנקי, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ביחידת המחקר מעריכים כי עיקר הגידול בהכנסות ינבע מעיתוי המכירות לחג הפסח ומצירוף הפעילות בסרביה. בנוסף, יושפעו להערכתם המכירות לחיוב מהשקת מוצרים חדשים, מגידול בנתחי השוק של חלק מן המוצרים בשוק המקומי ומהמשך התחזקות מותגי החברה בפעילות הבינלאומית.
ברווחיות הגולמית והתפעולית יושג להערכת הבנק שיפור לעומת הרבעון המקביל בשל עיתוי המכירות לפסח, מהלך העלאת המחירים, המשך הפקת הסינרגיות מן המיזוג והמשך השיפור ברווחיות הפעילות הבינלאומית.
לדברי האנליסטים רחלי גרשון ורביב אלדר, החברה צפויה לכלול בדוחותיה הרבעון את ההפסד אשר נגרם לה בשל המשבר בקלאבמרקט. להערכתם, תרשום החברה הפרשה לחובות מסופקים בגובה של כ-35 מיליון שקל, סכום שבחלקו יקוזז מההפרשה לזכויות המיעוט. כתוצאה מכך צופים כי הרווחיות הנקייה של החברה הרבעון תעמוד על רמה של כ-2% לעומת רמה של 4.3% ברבעון המקביל אשתקד. ללא הפרשה זו, הייתה להערכתם עומדת הרווחיות הנקייה הרבעון על רמה של כ-5%.
ביחידת המחקר מעריכים כי ההכנסות יסתכמו בכ-981 מיליון שקל, עליה של 11.2% לעומת רבעון מקביל ועליה של 2.8% לעומת הרבעון הקודם. שורת הרווח הנקי צפויה להסתכם להערכתם בכ-20 מיליון שקל, ירידה של 48.7% לעומת רבעון מקביל וירידה של 62.6% לעומת רבעון קודם.
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
