נתניהו חוזר: בתוך עשור נהיה בין 10 המדינות העשירות
(עדכון) השר נתניהו נואם בצהרי בכנס קיסריה שנערך בירושלים. הוא חזר וציין כי הוא סבור שישראל עשויה להיות בין 10 המדיניות העשירות בעולם בתוך עשור. אך לדבריו על המדינה להתמיד ברפורמות הכלכליות שלה לשם כך.
לאחר שהביע שביעות רצונו מקצב הצמיחה של הכלכלה הבוקר, ואף הכחיש את השמועות שהוא כביכול מתכוון להתפטר מתפקידו לקראת ביצוע ההתנתקות, פתח נתניהו בצהרי היום (ד'): "מיהו האיש העשיר בעולם? ביל גייטס, ולפני עשרים שנה זה היה הסולטן של ברוניי".
לדברי שר האוצר מה שקרה בזמן הזה, בעשרים השנים האחרונות הוא התגברות הערך של מוצרי הידע, שלדברי נתניהו גדול לעין ערוך יותר גדול מהערך של חומרי גלם. נתניהו נתן בדוגמא שלו מדינה אחרת בעלת יכולת אגדית לייצר ידע: ברית המועצות לשעבר. אך הוא מציין כי שם מדענים בכירים, מזי רעב. אם המפתח להתעשרות של הכלכלות היה השכלה - אז בולגריה, שלה השכלה טובה משל ישראל לטעמו של שר האוצר, היה עושר גדול יותר משלנו.
"מה גורם לעלייה דרמטית של מדינות עם פחות טכנולוגיה, פחות מדע מאיתנו, ושטסו קדימה איתנו. התשובה היא לאו דווקא במלחמות, משום שישראל נמצאת חמישים שנה במלחמה לדבריו. הוא נותן כדוגמא את קוריאה הדרומית וטאיוואן שנמצאות בסכסוך מתמשך", אמר השר נתניהו.
"הדבר העיקרי שמחייב ומבדיל את המדינות בין אילו שמעלינו לאלה שמתחתנו היא מידת התחרותיות של הכלכלות. הפריון שנוצר בעקבות זאת. מדינות לא טכנולוגיות יעקפו מדינות טכנולוגיות בלי פתיחות. לנו היתה טכנולוגיה בלי פתיחות ולכן אירלנד עקפה אותנו. מדינה כמו ספרד, בלי יכולת טכנולוגית כמו שלנו, עקפה אותנו. אפילו קפריסין כמעט עקפה אותנו", דברי השר.
נתניהו סבור כי הכלכלות ששחררו את עצמן והגדילו את התחרותיות הן אלו שהצליחו להתקדם ולזנק קדימה מבחינת שיעורי הצמיחה. "אם אנחנו רוצים לצמוח עלינו להמשיך לשחרר את הכלכלה" אמר השר. אירלנד התמידה במשך 15 שנים בתוכנית רצופה של שחרור הכלכלה.
"לא השתחררנו בזמן מנסיבות היסטוריות שמוכרות לנו", גורס השר נתניהו. הסיבה היא ההנגדה בין מדיניות כלכלית אפקטיבית למדיניות חברתית צודקת. נתניהו טוען כי בישראל סבורים שיש ניגוד בין השניים. הוא הביא מובאות מהרמב"ם שאמר שהדרגה הגבוהה ביותר של צדק חברתי היא אצל אדם שיכול לעבוד ולפרנס את עצמו, וכי הדרגה הנמוכה ביותר היא ההזדקקות לצדקה והנדבה.

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.