נאוויטס פטרוליום: ירידה של 105 מיליון דולר בעלות פיתוח תגלית הענק באקסקין

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה גדעון תדמור

שותפות הגז-נפט נאוויטס פטרוליום ממשיכה לפיתוח תגלית הנפט הענקית 'בקסקין' (Buckskin), שמכילה 486 מיליון חביות (BOE) במפרץ מקסיקו, ארה"ב. הבוקר מדווחת נאוויטס, יחד עם שותפתה לפרויקט והמפעילה המנוסה LLOG Exploration, על עדכון בהערכת עלות תכנית פיתוח ל-592 מיליון דולר - ירידה משמעותית של 105 מיליון דולר מתקציב הפיתוח שעומד על 697 מיליון דולר.

נאוויטס השלימה במהלך חודש יולי הנפקה של שתי סדרות אג"ח בדירוג A- של מעלות S&P בהיקף כולל של 131 מיליון דולר (472 מיליון שקל), לצורך העמדת חלקה (5%) ושל LLO  13.7% בעלות הפיתוח של שלב 1א' בפרויקט בקסקין. חלקן של נאוויטס ו-LLOG בתקציב הפיתוח עומד על כ-130 מיליון דולר, אך לאחר הירידה בהערכת עלות הפיתוח, חלקן של נאוויטס  ו-LLOG בעלויות המוערכות יעמוד על 111 מיליון דולר, ירידה של 19 מיליון דולר.

על פי תכנית הפיתוח המעודכנת, המאגר יתחיל להפיק כבר במחצית השנייה של שנת 2019. החיסכון בעלויות הפיתוח מקטין את הסיכון בפרויקט ומשפר את התשואה הפוטנציאלית על ההשקעה בו.

לדברי יו"ר נאוויטס פטרוליום, גדעון תדמור: "פיתוח פרויקט בקסקין ממשיך להתקדם בתנאים מצוינים שממחישים את חלון ההזדמנויות הייחודי במפרץ מקסיקו בארה"ב. הירידה בהערכת עלויות הפיתוח של הפרויקט היא פועל יוצא של התנאים השוררים כיום בשוק האנרגיה בשילוב עם אופטימיזציה של תכנית הפיתוח תוך שימוש בתשתיות קיימות במפרץ מקסיקו".

שותפות הגז-נפט נאוויטס פטרוליום היא שותפות אנרגיה המתמחה באיתור ופיתוח נכסי נפט וגז בצפון אמריקה – באזור מפרץ מקסיקו, ארה"ב ובקנדה. השותפות מחזיקה ב-11 נכסים במפרץ מקסיקו, ארה"ב, בעלי פוטנציאל כולל של 194 מיליון חביות (BOE) המתאפיינים בעלות נמוכה ובסיכון נמוך יחסית, וכן ב-5% מהזכויות בתגלית בקסקין. כמו כן, לשותפות זכויות ברישיון אקספלורציה 'בלוק 7' במזרח קנדה, בו היא שותפה יחד עם קבוצת דלק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".

כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".