אילוסטרציה משכורת שכרהלמ"ס: שכר ממוצע של כ-11.2 אלף שקלים; ירידה של 2.6% לעומת אשתקד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את דו"ח השכר הממוצע של עובדים ישראלים בחודש אוקטובר 2021. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 11,277 שקל, ירידה של כ-2.6% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-11,580 שקלים. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,449 שקלים, ירידה של 4.8% לעומת אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-10,976 שקלים לעובד. מספר משרות השכיר היה 3.759 מיליון, עליה של 21.1% לעומת אוקטובר 2020 אז עמד על כ-3.105 מיליון (גידול של 700 אלף משרות). בחודש אוקטובר עמד השכר הממוצע לסך כל העובדים במשק על כ-10,969 שקלים, והשכר הממוצע למשרת שכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-7,091 שקלים. בענף ההיי-טק מדווח הלמס על שכר ממוצע של כ-25,812 שקלים, עלייה של 8.1% לעומת התקופה אשתקד אז הסתכם בכ-23,870 אלף בענף זה. מספר משרות שכיר הסתכם בכ-355 אלף, עליה של 10.1% לעומת חודש אוקטובר 2020 אז הסתכם בכ-322.3 אלף משרות. עוד מדווח הלמ"ס כי מספר משרות השכיר בתחום היי-טק היו 9.4% מכלל משרות השכיר במשק, וזאת בדומה לחודש ספטמבר 2021 אז הסתכם בכ-9.4% מכלל המשרות. בענף הייטק מובילי השכר הינם עובדי המחקר ומדעי הפיתוח ותכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, שם הסתכם השכר הממוצע בכ-29,447 ו-27,036 שקלים בהתאמה, ואילו בתחתית הרשימה נמצאים שירותי התקשורת וייצור תרופות כולל תרופות הומאופתיות שם הסתכם השכר הממוצע בכ-15,246 ו-18,994 שקלים בהתאמה. מובילי הרשימה בשאר הסקטורים הם העובדים בענף המידע והתקשורת, שם השכר הממוצע מסתכם בכ-24,677 שקלים, ואחריהם עובדי אספקת החשמל והמים, שירותי הביוב וטיהור וטיפול בפסולת שם עמד השכר הממוצע על כ-19,038 שקלים ועובדי השירותים המקצועיים, מדעיים וטכניים שם הסתכם בכ-17,835 שקלים. בתחתית הרשימה נמצאים שירותי האירוח והאוכל, שם הסתכם השכר בכ-5,401 שקלים, ואחריהם ענף ה-"שירותים האחרים" ושירותי הניהול והתמיכה שם הסכתמו בכ-6,041 ו-6,635 שקלים בהתאמה. מספר המשרות במשק עבור סך כל העובדים הסתכם בחודש אוקטובר בכ-3.997 מיליון משרות, ומספר משרות השכיר עבור עובדים מחו"ל הסתכם בכ-125.5 אלף בחודש זה. עוד מציין הלמ"ס כי מדובר במספרים נמוכים ממספר משרות השכיר בחודש פברואר 2020, טרם פרוץ המגפה, אז התסכמו מספר משרות העובד בשוק בכ-3.781 מיליון משרות.
- 1.שמילו 04/01/2022 14:26הגב לתגובה זונכון יותר את שכר השכירים. לדומא שכר הממוצע בהייטק עלה ב8.1% וזה אמור ליתן תמונה של עליה בשכר של אלה שעובדים בסקטורים אחרים בעוד השכר של הסקטורים האחרים ירד ב ב2.5% כלומר ללא עלית השכר בהייטק הירידה בשכר של הסקטורים האחרים ירדה באחוזים גדולים מאשר 2.5%.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
