עתירה לבג"צ: חייב את נתניהו להקים את תאגיד השידור

ארגון העיתונאים ו-ועד עובדי תאגיד השידור הציבורי בהקמה כאן עתרו לבג"צ נגד ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומשרד התקשורת, ודורשים להורות להם ליישם את הוראות חוק השידור הציבורי המעגן את העלאת התאגיד לאוויר ללא השעיות נוספות.

כמו כן, מבקשים העותרים באמצעות עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה ממשרד עורכי הדין בשה זבידה סבוראי, כי בג"צ יורה על המשיבים להימנע מהניסיון להשפיע על זהות מנהלי ועיתונאי התאגיד וכן כי תינתן לארגון העיתונאים ו-ועד התאגיד להשמיע את עמדתם בפני הצוות הבין-משרדי שהוקם בתחילת החודש.   בעתירה נטען כי "התנהלותם של המשיבים, העולה כדי פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בתכליותיו של חוק השידור הציבורי, פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיתונות ובתוך כך ביסודותיה של הדמוקרטיה, פגיעה קשה - ואולי גם אנושה - בזכויותיהם האישיות והקיבוציות של ציבור העובדים הן בתאגיד השידור הציבורי והן ברשות השידור..". עוד נכתב כי "עניינה של העתירה בהתנהלותם של המשיבים, הפועלים בניגוד להוראות חוק השידור הציבורי, בניגוד ללשונו הברורה ואף בניגוד לרוחו ותכליתו, וזאת תוך פגיעה קשה ביותר בעובדי התאגיד - ששמו יהבם על החוק האמור שנבחן לא-אחת בערכאות - וכן פגיעה קשה ביותר בחופש העיתונות, ציפור הנפש של הדמוקרטיה הישראלית, שנפגע בצורה בלתי סבירה ובלתי מידתית עקב ניסיונות המשיבים, או מי מטעמם, לבטל את האיזונים והבלמים שנקבעו בחוק, הן לעניין ההרכב האנושי של ראשי התאגיד והן לעניין תכניו".   באשר לפגיעה בזכויות העובדים בתאגיד, נטען בעתירה כי "המדובר במאות עובדים כשחלקם הגדול ויתר לשם כך על מקום עבודה אחר, ותלויים - הלכה למעשה - בין שמיים וארץ. כל אמירה כזו של שר התקשורת - שכבר עשה שימוש בכוחו בכובעיו הכפולים כראש הממשלה ושר התקשורת גם יחד על מנת להטיל 'משמעת קואליציונית' - מטלטלת מעל ראשם של העובדים חרב מתהפכת המאיימת לגדוע את מטה לחמם".   בעתירה ציינו עורכי הדין סבוראי ובשה כי "לא ניתן גם להקל ראש במאות המשפחות ובתי האב העומדים מאחורי העובדים - איש איש ומשפחתו, אישה ואיש וההתחייבויות שנטלו על עצמם, תכניות החיים שטוו בזיע עמל, הילדים הסמוכים על שולחנם. בכל הכבוד הראוי, אין כל הצדקה כי כל אלה יהיו 'בני ערובה' מתמידים של המשחק הפוליטי המבקש לטלטל את ספינת חופש העיתונות לכאן ולכאן על פי החלטותיו  הרגעיות של פוליטיקאי זה או אחר".   באשר לדחיית יישום החוק, טוען הארגון כי ראש הממשלה משמש אמנם כראש הרשות המבצעת והעומד בראשה, ואולם ישנה חוסר סבירות קיצוניות בהתנהלות המבקשת למנוע את תחילת תוקפו של חוק ראשי של הכנסת - הרשות המחוקקת - על ידי גורם העומד בראש הרשות המבצעת. משמצאה כנסת ישראל - הגוף המחוקק העליון - לעגן את הקמתו של התאגיד בהסדר ראשוני, אין הצדקה כי גורם השייך לרשות המבצעת - בכיר ככל שיהיה - ישים לאל חוק זה על ידי קביעת עובדות בשטח והערמת קשיים שונים המנסים להביא הלכה למעשה לריקון החוק מתוכן".   בעניין הפגיעה בחופש העיתונות וחופש הביטוי, מצוין בעתירה כי "התנהלות המשיבים נוגדת עקרונות יסוד דמוקרטיים נוספים, ובהם חופש העיתונות, המהווה חלק מחופש הביטוי ומזכות הציבור לדעת. חופש העיתונות מהווה היבט מרכזי של חופש הביטוי והוא מאפשר לממש את זכות הציבור לדעת. כלי התקשורת משמשים "כיכר העיר" המודרנית – הם הבמה לתיאור עובדות וחדשות, הבעת עמדות, החלפת דעות, וליבון מחלוקות – ובכך הם מגשימים את חופש הביטוי של הפרטים בחברה – חירות שזה מכבר הוכרה כבעלת מעמד חוקתי".