הסטארט־אפ הישראלי די־פנד גייס 31 מיליון דולר: הגנה חכמה מפני רחפנים
הסטארט־אפ הישראלי די־פנד, שמפתח מערכת הגנה מתקדמת מפני רחפנים, גייס 31 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס בהובלת Israel Growth Partners (IGP). בסבב השתתפו גם קרנות Vertex Ventures ו-Vertex Growth, מה שמביא את סך גיוסי החברה ל-67 מיליון דולר.
המערכת שפיתחה החברה, EnforceAir, "חוטפת" רחפנים עוינים בעזרת טכניקה שמבוססת על השתלטות סייבר באמצעות תדרי רדיו, ולא על ירי או שיבוש אותות. הטכנולוגיה מאפשרת לנטרל רחפנים ולהנחית אותם במקום בטוח, פתרון שהפך לביג דיל בשוק הביטחוני בעולם.
גידול בביקוש: רחפנים הפכו לאיום מרכזי
העניין במערכות לנטרול רחפנים עלה משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות מלחמות כמו זו שבאוקראינה. רחפנים קטנים שימשו שם ככלי התקפי מרכזי, והביאו גם צבאות אחרים, כולל צה"ל, להתחמש במערכות מתקדמות. אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, זירז צה"ל את ההצטיידות במערכות כמו EnforceAir של די־פנד.
החברה, שנוסדה ב-2017 על ידי זוהר הלחמי, יניב בנבנישתי ואסף מונסה, מעסיקה כ-180 עובדים ורושמת גידול שנתי של 60% בהכנסות. מוצריה כבר מותקנים ב-30 מדינות, ביניהן ארצות הברית, חברות נאט"ו ומדינות ה-G7, והם נמצאים בשימוש בשדות תעופה, בתי כלא ואירועים ציבוריים.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק תחרותי וצפוף
תחום מערכות לנטרול רחפנים צפוף ותחרותי מאוד, עם מתחרים כמו סנטריקס, רגולוס וסקיילוק מישראל, וגם חברות בינלאומיות כמו Raytheon ו-Lockheed Martin. במקביל, התחום מתפתח במהירות, כשבינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות מציעות כלים חכמים יותר לניהול האיום הגובר מצד רחפנים.
שאלות ותשובות: מה צריך לדעת על הגנה מפני רחפנים?
מה הפתרון של די־פנד נגד רחפנים?
המערכת שפיתחה די־פנד מבוססת על השתלטות על תדרי הרדיו של הרחפן. במקום ליירט אותו או לשבש אותות, המערכת "חוטפת" את הרחפן ומנחיתה אותו במקום בטוח. מדובר בגישה שמפחיתה סיכונים לסביבה.
מה עושה את התחום הזה לכל כך חשוב?
רחפנים הפכו לכלים מרכזיים במלחמות ובטרור, עם יכולת לשאת מטעני נפץ או לבצע ריגול מתקדם. זה מחייב פיתוח פתרונות מהירים ואפקטיביים להתמודדות עם האיום.
האם יש מגבלות טכנולוגיות לפתרונות כמו של די־פנד?
כן. חלק מהרחפנים המודרניים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כמו תדרים משתנים או אוטונומיה גבוהה, שמאתגרים מערכות הגנה מסורתיות.
מה היתרון של די־פנד בשוק התחרותי?
הטכנולוגיה שלה מדויקת ולא פוגעת באזורים נרחבים כמו שיבוש אותות, וזה נותן לה יתרון במקומות רגישים כמו שדות תעופה או ערים צפופות.
איך השוק מתפתח בעזרת בינה מלאכותית?
בינה מלאכותית מאפשרת למערכות לזהות רחפנים בצורה חכמה ומהירה יותר, וגם לנבא את כיוונם. היא משפרת את הדיוק והמהירות בתגובה לאיומים.
האם רק צבאות משתמשים בטכנולוגיות כאלה?
לא. גם גופים אזרחיים כמו שדות תעופה, אירועי ספורט או תשתיות קריטיות משתמשים במערכות לנטרול רחפנים.
איך די־פנד מתכננת להתמודד עם תחרות עולמית?
החברה שמה דגש על שיתופי פעולה עם סוכנויות ממשלתיות וגופים פרטיים בעולם, וממשיכה להרחיב את הפיתוחים הטכנולוגיים שלה.
מה מצפה לשוק הזה בשנים הקרובות?
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
