הריבית הגבוהה מפחיתה את הרצון להיכנס להתחיבויות ארוכות טווח ומקשה על הצרכנים לקנות בתים חדשים; גם השבוע ממשיכה הריבית לטפס לגבהים חדשים מה שעלול לגרום בסופו של דבר לשינוי מגמה בשוק הדיור, בקרוב אצלנו?

בנק אוף אמריקה הוריד את מחיר היעד מ-235 דולר ל-165 דולר כשלדעתו השוק יתמחר מחדש את טארגט בגלל הדאגות בטווח הקצר; בסיטי מודאגים מההשלכות הרוחביות על ענף הקמעונאות, ובמיוחד קמעונאות הלבוש

צים נופלת יחד עם כל הסקטור, האם הסיבה היא אזהרת הרווח של טרגט - כלומר ירידה בפעילות הכלכלית שמשמעותה גם ירידה בתובלה ובמחירים, מה שמצטרף כמובן להבנה ההולכת וגוברת בשוק שהמחירים לא יישארו גבוהים לנצח? כנראה שכל הסיבות נכונות

כעת נותר לחברה לקבל את אישור ה-FDA, כאשר זה לרוב מקבל את הצעת הוועדה המייעצת; החיסון, שמשתמש בטכנולוגית חלבון על מנת להיספג, צפוי להתקבל בקרב חלק מאלו שסירבו לקבל את חיסון ה-mRNA?; המניה מגיבה באדישות

בבנק ההשקעות מעריכים כי אינטל תדווח בקרוב למשקיעים כי תפספס את צפי האנליסטים ברבעון הקרוב, ולכן הזהירו בפני השקעה בה. אנליסטים בבנק צופים כי החברה תכניס 92 מיליארד ד' עבור כל שנת 2022, קיטון של 2.5 מיליארד ד'

עד כמה הדולר חזק - מי המרוויחים והמפסידים מכך, ואיך זה משפיע על הצרכנים בבית? מדוע חברות כמו מיקרוסופט וסיילס-פורס נוטות להאשים את הדולר דווקא כשהוא פוגע להן ברווחיות? מה ההסבר למגמה, והם היא צפויה להימשך?

מאז הוקל סגר הקורונה בסין, מדדים רבים במדינה זינקו. מדד הבנקים לעומת זאת, ירד ב-0.7%, וזאת על רקע החשש מהבריאות הפיננסית של הגופים. כלכלן ב-Natixis: "המנדט הממשלתי יאלץ את החברות להקריב את הרווחיות שלהן על מנת לסייע לעסקים"

בעוד לארי פינק מודאג מסוף הגלובליזציה שיצור לחץ על עלויות הייצורו על שולי הרווח של החברות, החברה שבניהולו ממשיכה להעדיף מניות על פני אג"ח, אם כי בגלל חששות השוק הם ניטרלים בטווח הקצר 

המניה עולה 380 ד', כך שלאחר הפיצול תעלה המניה 38 ד'. כל אדם שמחזיק במניה אחת של החברה, יחזיק ב-10 מניות לאחר הספליט. בעלי המניות חיזקו את מעמדו של מייסד החברה, העניקו לו כוח הצבעה של כ-40% ומניות מייסד בתנאי שלא יעזוב את החברה

הבנק השוויצרי מסר "אזהרת רווח" ולמעשה חושש מתוצאות הרבעון הקרוב. הבנק סובל בתקופה האחרונה משורה של תקלות ובעיות