ת"א חזרה לצידו האדום של המתרס: לאומי קופצת ב-2%

ובכלל: מגמה ירוקה למדי בבנקים - פועלים מוסיפה 0.2%. בדואליות: אלווריון עולה ב-0.34% ו-5 הנותרות במדד המעו"ף נסחרות באדום - כך גם טבע שמחליקה ב-0.36%
שרון שפורר |

אם נדמה היה ולו לרגע כי הבורסה לני"ע בתל אביב, תצליח להתאושש מירידות השערים החדשות שרשמה אמש, לאחר שפתחה בעליות שערים קלות, הרי שהתקוות נתבדו במהרה והמדדים המובילים עברו בצהרי היום להסחר בירידות, ההולכות ומתחזקות מרגע לרגע.

היום אחר הצהרים צפוי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר להודיע על גובה הריבית במשק לחודש יולי הקרוב. ההערכות בשוק הן כי פישר צפוי להותיר את הריבית פעם נוספת על כנה (3.5%).

מדד ת"א 25 מחליק בכחצי אחוז, סובב סביב רמה של 631.82 נקודות. 5 מניות בלבד מבין 25 מניות המדד נסחרות בעליות שערים. מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 0.32% סביב רמה של 645.66 נקודות. מדד התל טק 15 מצליח דווקא לשמור על הירוק ועולה ב-0.2% לרמה של 400.37 נקודות. מחזורי המסחר נאם ומסתכמים בכ-475 מיליון שקל.

מניות הבנקים הגדולים ניצבות ברובן, שלא כדרכן, על המדרכה שכנגד המגמה האדומה באחד העם. פועלים עולה ב-0.2%, תוך מחזור של 42 מיליון שקל - הגבוה בבורסה בשעה זו, לאומי קופצת ב-2.04%, תוך מחזור של 38.6 מיליון שקל - השני בהיקפו, מזרחי נסחרת בעליה של 0.48%, הבינ"ל עולה ב-0.73% ואילו דיסקונט היחידה בצידו האדום של המתרס מבין מניות חמשת המופלאים והיא יורדת ב-0.37%.

בקרב 6 הדואליות של המעו"ף וה-2 שבדרך, המגמה מעורבת. באדום: גיוון שמחליקה ב-0.37%, פרטנר שנופלת ב-2.3%, אלביט מערכות עם ירידה קלה בת 0.1% ופריגו שמאבדת 1.33%. בולטת במיוחד טבע, שנסוגה ב-0.36%, מרכזת מחזור של כ-34 מיליון שקל - השלישי בהיקפו אחרי שני הבנקים הגדולים. ובירוק: אלווריון מוסיפה 0.34% וליפמן וכור נסחרות בעליות קלות בשיעורים של 0.07% ו-0.23%, בהתאמה, תוך מחזורים של 4.6 ו-7.6 מיליון שקל, בהתאמה.

עוד במרכז המסחר היום. הבוקר פורסם בידיעות, כי בעל השליטה בקבוצת דלק - איש העסקים יצחק תשובה, ינסה לגייס סכום של כמיליארד שקל עבור חברת תשלוז הפרטית. על פי ידיעות הגיוס יהיה באמצאות אגרות חוב והבטחונות יהיו של קבומת דלק שבשליטתו, מניות קבוצת דלק נסחרות בירידה של 0.8%, תוך מחזור של 1.85 מיליון שקל.

מניית יבואנית מכשירי הסלולר - סאני שבשליטת איש העסקים אילן בן דב נסחרת ללא כל שינוי, תוך מחזור של כרבע מיליון שקל. כל זאת, על רקע רפורמה שמתכננת שרת התקשורת דליה איציק, לפתוח את שוק יבוא המכשירים הסלולרים לתחרות. על פי החלטתה, יבואני המכשירים לא יזדקקו לאישור חברות הסלולר. כמו כן בכוונת איציק לאסור פריסת התשלום על מכשירים ל-36 חודשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.