אלקטרה נדל"ן רכשה בניין בקליבלנד בשווי 655 מ' שקל
אלקטרה נדל"ן, חברת הבת של אלקטרה שמניותיה נסחרות בבורסה בת"א, חתמה על עיסקה לרכישת מגדל משרדים ענק בעיר קליבלנד שבאוהיו, ארה"ב. אלקטרה נדל"ן תרכוש 45% מהזכויות בבניין תמורת כ-65 מיליון דולר, שהם כ-293 מיליון שקל. הנכס כולו יירכש על ידי אלקטרה נדל"ן ושותפים תמורת סכום כולל של כ-144.3 מיליון דולר, או 655 מיליון שקל. סכום זה כולל הוצאות בסך של כ-3.1 מיליון דולר, כלומר כ-14 מיליון שקל.
ל-Bizportal נודע כי אלקטרה נדל"ן מתכננת הנפקה בבורסה של תל אביב, בה היא מתכננת לגייס 300 מיליון שקל, לפי שווי של 900 מיליון שקל.
הנכס הנרכש הינו בניין משרדים מפואר, לדברי החברה. זהו בניין בן 45 קומות, המצוי בלב מרכז העסקים של קליבלנד, בה מתגוררים כ-3 מיליון תושבים. בעסקה בקליבלנד שותפות בין היתר החברות הארבור גרופ האמריקנית וקבוצת קנדה- ישראל.
עוד נמסר כי שטחו הכולל של הבניין הוא כ-118 אלף מ"ר, והוא כולל גם 760 חניות מקורות. הבניין הוא אחד משני גורדי השחקים הגבוהים ביותר בקליבלנד, ושטחו דומה לשטחם של שני הבניינים בפרויקט עזריאלי בתל-אביב גם יחד.
דמי השכירות שמניב הבניין בשנה הראשונה לעיסקה הם כ-22.7 מיליון דולר (כ-103 מיליון שקל), ולאחר ניכוי הוצאות ניהול ותחזוקה, מסתכמים דמי השכירות השנתיים בכ-12.7 מיליון דולר (כ-58 מיליון שקל). סכום זה משקף תשואה של כ-9% נטו על מחיר הנכס.
השוכרים העיקריים של המשרדים בבניין הם: ענקית האנרגיה BP, פירמת ראיית החשבון PWC, חברת הייעוץ הכלכלי מקנזי ונשיונל סיטי בנק האמריקני.
לצורך רכישת הנכס העמיד מוסד פיננסי מארה"ב הלוואה למימון 81% מהעיסקה, בסך כולל של כ-115 מיליון דולר (כ-522 מיליון שקל). הלוואה היא לתקופה של 7 שנים ותישא ריבית שנתית של 5.18%. ההלוואה מובטחת בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה על הנכס ועל התקבולים ממנו, ללא זכות חזרה לחברה (הלוואת Non-Recourse).
שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "העיסקה בקליבלנד היא במסגרת המדיניות שלנו לרכישת נכסים מניבים בערים גדולות בארה"ב, אשר עדיין ניתן לרכוש בהן נכסים בתשואות סבירות עם פוטנציאל השבחה עתידי. אני מעריך, שבמהלך השנה הקרובה נמשיך לפתח את תיק הנכסים המניבים שלנו, הן בארה"ב והן במדינות אחרות".
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.