הבורסה המשיכה לאבד גובה במחזור שיא כל הזמנים

ת"א 25 נפל בכ-1.21%, ת"א 100 איבד כ-1.4%, והתל טק 15 השיל כ-0.8%. מחזור המסחר הסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד שקל, כשהמחזור במעו"ף הסתכם בכ-1.04 מיליארד שקל
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב המשיכה לאבד גובה ביום ה-6 ברציפות. ירידות אלו גובו במחזורי שיא של כל הזמנים. לקראת סיום המסחר התמתנו מעט הירידות, זאת לאחר שמדדי ת"א 25 ו-100 ירדו מעבר ל-2%. מחזור המסחר הסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד שקל, כשהמחזור במעו"ף הסתכם בכ-1.04 מיליארד שקל, והמחזור במדד ת"א 100 הסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל. כל זאת כשמנגד, מתחזק הדולר האמריקני לרמותיו מסוף שנת 2004, לדברי פעילים בשוק נרשמה בימים האחרונים תנועה ערה לקרנות המשקיעות בדולר, על חשבונן של הקרנות המנייתיות.

מדד ת"א 25 נפל בכ-1.21% לרמה של 657.63 נקודות. מדד ת"א 100 איבד כ-1.4% לרמה של 662.04 נקודות, ומדד התל טק 15 השיל כ-0.8% לרמת 400.43 נקודות.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה את חלוקת מניות בנק לאומי לציבור. הצעת החוק תעבור עתה לקריאה שנייה ושלישית. בצהריים נודע כי 13 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 4 שהתנגדו לה. ההחלטה מגדירה חוק שיאפשר לחלק לציבור בישראל אופציות להמרה של מניות בנק לאומי בשווי של 700 שקלים לאדם או יותר. נזכיר, כי בשבוע שעבר הדליפו ח"כים כי עובדי הבנק לוחצים עליהם לפעול נגד ההחלטה. חלק דרשו פיצוי ייחודי לעובדים. מניות לאומי ריכזו את המחזור השני בגובהו באחד העם כ-130 מיליון שקל כנפלו בכ-3.96%.

מניות בנק הפועלים נפלו ב-1.47%, תוך מחזור של 101 מיליון שקל - החמישי בהיקפו באחד העם. אתמול הודיע הבנק למפקח על הבנקים, אייל בן שלוש, כי הוא מאמץ את הנוסח הסופי של חבילת העמלות הבנקאיות, הכוללת, בין היתר, סל פעולות חודשיות ב-18 שקל. הבנק הודיע, כי ישלים ההערכות לתכנית כבר באוקטובר השנה. יתר הבנקים טרם הודיעו אם הם מסכימים לעסקה.

מניית עלתה בסיום ב-2.91% במחזור של 4.7 מיליון שקל. החברה הודיעה לבורסה לפני שעה קלה (ב') כי היא נרכשה על ידי תאגיד מק'קסון האמריקני בסכום של כ-105 מיליון דולר. הרוכשת, חברת Mckesson Corporation, היא אחת מהחברות הגדולות בארה"ב בתחום שירותי הבריאות. מדקון הודיעה כי השלמת העסקה כפופה לקבלת אישור בעלי המניות ואישורים נוספים.

מניות אסם חתמו בעליה של 2.5%, בתגובה להחלטת חברי קיבוץ לוחמי הגטאות מאתמול לדחות את ההצעה למכור 23% ממניותיהם בטבעול לאסם-נסטלה ב-220 מיליון שקל (לפי שווי חברה של כמיליארד שקל). במקום זאת החליטו למכור רק 7% מהחברה תמורת 70 מיליון שקל. חברי הקיבוץ קיבלו אופציה למכור את מניותיהם בעוד כ-7 שנים. אסם-נסטלה, נציין, מחזיקה ב-51% מהחברה.

מניות שטראוס-עלית עברו בסיום לירידות של 0.5%. החברה הודיעה כי התפוצצה עסקת המכירה של נכסי הנדל"ן שלה בצומת הרחובות ארלוזרוב וז'בוטינסקי ברמת גן - שזכו לשם "צומת עלית". החברה מסרה היום מכתב לרוכשים הפוטנציאליים, לפיו הם לא עמדו בתאריך היעד לתשלום עד כה ולכן היא בוחנת מכירת הנכס לגורמים אחרים שהתעניינו בו. החברה מבהירה היום, כי אין בביטול העסקה השפעה כלשהי על תוצאותיה העסקיות המדווחות, משום שהחברה טרם רשמה את הרווח הצפוי בספריה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.