שוד פרטי כרטיסי אשראי הענק בארה"ב מגיע לישראל
אם לא הספיקו לנו ה"סוסים הטרויאניים" אנו מקבלים בסוף השבוע את מבחנו הגדול באמת של המחשב בשנים האחרונות - שוד ענק של פרטי עשרות מיליוני לקוחות חברות האשראי הגדולות בעולם, מאסטרקארד וויזה התגלה בסוף השבוע על ידי החברות עצמן בארה"ב.
חברת ויזה - ספקית כרטיסי האשראי הגדולה בעולם הודתה, כי נגנבו ממנה פרטים של 20 מיליון לקוחות. מאסטרקארד דיווחה אתמול בוול סטריט, כי 40 מליון לקוחות שלה חשופים עתה לשודדים שכבר הצליחו לחשוף את פרטי כרטיסי האשראי שלהם ואת הפרטים המזהים הנלווים החשובים לא פחות לכל לקוח. מדובר בחשיפה של פירצת אבטחת מידע במחשבי חברת מאסטרקארד.
בארץ מיהר דובר ישראכרט המייצגת את השתיים למסור בתגובה, כי כל לקוחות ישראכרט מבוטחים בכל מקרה בו בוצעה בכרטיס עיסקה שלא על ידם. ללקוחותינו אין סיבה לדאגה. אנו עוקבים ונמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפרשה בארצות הברית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
