גידול של 9% בייצוא התעשייתי לארה"ב ברבעון הראשון

ב-2005 הסתכם הייצוא ב-3.6 מיליארד דולר. במכון היצוא את העלייה בהאצה הכלכלית ששררה בארה"ב עד לאחרונה, בעיקר בענפי ההייטק. חוזים גידול של 4% בייצוא בשנת 2005
דרור איטח |

ברבע הראשון של 2005 גדל היצוא התעשייתי (ללא יהלומים)לארה"ב בשיעור של 9% והסתכם ב-3.6 מיליארד דולר. במכון היצוא מציינים, כי העלייה ביצוא לארה"ב נובעת בראש ובראשונה מההאצה הכלכלית ששררה בארה"ב עד לאחרונה, בעיקר בענפי ההייטק.

במכון היצוא מעריכים, כי בשנת 2005, צפוי גידול של כ-4% ביצוא התעשייתי לארה"ב שיסתכם בכ-15 מיליארד דולר. זאת בעיקר בשל ההתאוששות היחסית בכלכלה בארה"ב, בעיקר בתחום ההייטק וכן בשל פעילות מכון היצוא.

במכון היצוא מציינים, כי השנה יוזם ומארגן מכון היצוא פעילות ענפה בארה"ב במטרה לסייע להגדלת הייצוא לשם ולהעמקת החדירה של היצואנים ליבשת זו. במסגרת זו מתוכננת השתתפותם של כ-150 יצואנים ב-13 תערוכות שונות ברחבי ארה"ב והוצאתן של 9 משלחות עם כ-90 יצואנים למפגשים עסקיים בארצות הברית.

מניתוח הנתונים שערך אגף תכנון וכלכלה במכון היצוא עולה, כי ביצוא ההיטק לארה"ב, חל ברבע הראשון של 2005 עלייה של כ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-810 מיליון דולר. יצוא התרופות לארה"ב גדל ב-9% והסתכם ב-284 מיליון דולר. כן חל גידול של כ-2% ביצוא הטקסטיל הלבשה ועור והסתכם בכ-143 מיליון דולר.

ביצוא ציוד טלקומוניקציה לארה"ב חלה עליה של 6.7% והסתכם בכ-153.6 מיליון דולר. ביצוא מכשור רפואי וכירורגי לארה"ב חלה עליה של 9.5% לעומת התקופה המקבילה והסתכם בכ- 109.6 מיליון דולר. חלה עליה של 34.7% ביצוא של מתכת בסיסית ומוצרי מתכת והסתכם בכ-694 מליון דולר.

במכון היצוא מציינים, כי ברבע הראשון של 2005 נרשמה ירידה של כ-27.5% ביצוא לארה"ב של כימיקלים וזיקוק נפט והסתכם ב-153 מליון דולר. יצוא מוצרי גומי ופלסטיקה לארה"ב ירד ב-4.4% והסתכם ב-96.8 מיליון דולר.

במכון היצוא מדגישים, כי ביצוא רכיבים אלקטרונים לארה"ב חלה בשנת 2004 ירידה של 29% לעומת התקופה המקבילה והסתכם בכ- 75 מיליון דולר. כן חלה ירידה של 23% ביצוא לארה"ב של כלי טיס והסתכם בכ-23 מליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".