יום אדום חתם שבוע תנודתי בארה"ב: הנאסד"ק נפל 1.54%
שבוע תנודתי, הסתיים היום עם אקורד שלילי. לאחר הזינוקים של אתמול, מימשו המשקיעים את רווחיהם. ברחוב דיברו היום על שני דברים עיקריים, הראשון הוא מחיר הנפט, שחוזר לאט לרמות השיא שלו. הדבר השני, היה חשש, כי הדו"חות הקרובים ילמדו על האטה בכלכלה הגדולה בעולם בשל שחיקה ברווחי הפירמות. במילים אחרות, המשקיעים עדיין חוששים מהבורסה, לאחר הריצה של סוף שנת 2004, שכן עד כה, הדו"חות, באופן כללי, טובים ומחיר הנפט כבר אינו מפתיע אדם.
הנאסד"ק נפל 1.54% לרמה של 1,932.19 נקודות, בשיקלול שבועי טיפס המדד 24.04 נקודות שהן כ-1.2% . הדאו-ג'ונס החליק 0.6% לרמה של 10,157.34 נקודות. מדד התעשיות עלה השבוע ב-69.83 נקודות שהן כ-0.6%. ה-S&P500 הרחב, איבד 0.67% לרמה של 1,152.14 נקודות. גם מדד זה מצוי מעל לרמתו לפני שבוע.
מחירה של חבית נפט גולמי למסירה ביוני (ארה"ב) עלה במשך שעות המסחר בשיעור של 2.2% למחיר של 55.31 דולר. מחיר הזהב השחור עלה השבוע ב-3.25 דולר, או 5.8%.
במרכז – גוגל זינקה יאהו! התממשה
מפעילת מנוע החיפוש הפופולארי בעולם, חברת גוגל (סימול: GOOG) דיווחה ביום חמישי, לאחר נעילת שערי וול סטריט, על תוצאות הרבעון הראשון של 2005 - תוצאות שעקפו אף את האופטימיות שבתחזיות האנליסטים. מכירות החברה להוציא עמלות פרסום, הגיעו לגובה של 794 מיליון דולר, בעוד הקונצנזוס היה כי גוגל תציג הכנסות של 731 מיליון דולר. בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח של 369 מיליון דולר או 1.29 דולר למניה, לעומת 64 מיליון דולר או 24 סנט למניה ברבעון המקביל, שנה קודם לכן - זינוק של למעלה מפי 5. בנטרול הוצאות חד פעמיות הגיע הרווח של גוגל ברבעון החולף לגובה של 1.12 דולר למניה, בעוד הקונצנזוס בקרב האנליסטים היה כי תציג רווח של 92 סנט למניה בלבד. מניית כבר זינקה ביותר מ-7% לפני שחתמה כשהיא גבוהה ב-5.85%.
מנגד, ענקית אחרת יאהו! נסחרת על הצד השלילי. ב-CIBC הורידו את הדירוג למניית החברה מ"תשואת יתר" ל"תשואת שוק". בבית ההשקעות הקנדי סבורים כי יאהו! מוערכת ביתר, לעומת גוגל. מניית הפורטל הגדול בעולם ירדה 2.79%.
בכדי להמחיש את הסנטימנט השלילי נציין כי גם מניית אינטל מתממשת היום. ענקית השבבים הציגה ביצועים מעולים ברבעון האחרון, כפי שחשפה בדו"חותיה ביום שלישי. אל כשהשוק במומנטום שלילי, כולם ממשים. מניית החברה איבדו 0.51%. דוגמא נוספת לסנטימנט, מספקת, כאמור, סן דיסק, ענקית זכרונות הפלאש. החברה דיווחה על רווחים שעלו על הציפיות. עם זאת, מכירות החברה היו נמוכות מהמצופה. המשקיעים, ביום שכזה, בחרו להתעלם מהעלייה ברווח התפעולי. אלו מתמקדים רק בירידה בהכנסות. מניית החברה נפלה ב-9.18% במחזור של 330 מיליון דולר.
הרמוניק קרסה היום בעקבות הדו"חות
חברת הרמוניק התרסקה ב-36.73% במחזור של כ-117 מיליון דולר, זאת לאחר שדו"חותיה לא עמדו בציפיות. החברה מסרה ביום חמישי, כי הרוויחה ברבעון 1.7 מיליון דולר,שהם 2 סנט למניה. רווח זה נבע מהכנסה של 72.9 מיליון דולר, שהם 32% יותר מהרבעון המקביל אשתקד, כמו כן, הסכום גבוה מההערכות בשווקים, כי החברה תרשום הכנסה של 72.6 מיליון דולר. עם זאת, בניכוי הוצאות שונות הרוויחה החברה 3.4 מיליון דולר, שהם כ-5 סנט למניה. בשווקים ציפו לרווח כמעט כפול בשורה זו.
טבע התממשה ב-2.84% זאת לאחר שביום חמישי, עלתה המניה ב-2.85% וחתמה את המסחר ברמה של 33 דולר, כשהיא רחוקה בדולר ממחיר השיא שרשמה ביוני האחרון. ביום חמישי, נהנתה המניה מהחלטת ביהמ"ש לערעורים בארה"ב, שדחה את הערעור, על החלטתו בעניין תפוגת הפטנט על הפוסמאקס של מרק. טבע היתה החברה הגנרית הראשונה שתקפה את הפטנט של שובר הקופות של מרק אשר מניב הכנסה שנתית של כ-2.3 מיליארד דולר. ביום שישי, כאמור, חזרה המניה לרמותיה לפני העלייה בחמישי. כמו כן, ענקית הפרמצבטיקה מסרה, כי דו"חותיה יראו אור ב-3 למאי.
אלדין ירדה ב-1.59%, ביום מסחר תנודתי במיוחד. ברקע דו"חות החברה, אותם פירסמה ביום חמישי. הכנסות החברה, בניהולו של ינקי מרגלית, גדלו ל-14.3 מיליון דולר, זינוק של 20.5%. הרווח הנקי ירד בעיקר עקב השפעה חד פעמית של תביעת פטנט שהיישוב שלה עלה לחברה 2 מיליון דולר. הרווח הסתכם ב-9 סנט למניה מדוללת, או 10 סנט למניה, ירידה מול רווח של 14 סנט למניה מדוללת או 15 סנט למניה.
מניות ליפמן טיפסו 2.17%. זאת לאור המלצה חיובית לה זכו מבית ההשקעות אוסקר גרוס. מספר ימים לאחר שדיווחה על שיפור ניכר בתוצאות הרבעון הראשון של השנה החליטו באוסקר גורס להותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 35 דולר. באוסקר גרוס סבורים, כי הפרמיה בה נסחרת המניה מוצדקת, לאור המיצוב הטוב יותר של ליפמן ברבעון זה ונוכח פוטנציאל הצמיחה בפניו היא ניצבת. מחיר המניה כעת 29.45 דולר.
בית ההשקעות, Ferris Baker Watts, עידכן את המלצתו למניית סרגון. בבית ההשקעות הורידו את ההמלצה, לחברה מקבוצת רד בינת אשר עוסקת בייצור- פיתוח ושיווק ציוד אלחוטי לאספקת שירותי אינטרנט מהיר בפס רחב. בפריס מעניקים כעת למניה המלצה "נייטראלית" מ" קניה". באוסקר גרוס, מנגד, חזרו על המלצת הקניה. בבית השקעות זה מאמינים בחברה ומרוצים מהישגיה. עם זאת, באוסקר גרוס הורידו את מחיר היעד ב-8.3% מ-6.5 דולר ל-6 דולר. בשיקלול המלצות אלו והסנטימנט השלילי בשווקים איבדה המניה 3.54% וחתמה במחיר של 4.63 דולר.
עוד המלצות - בית ההשקעות, Stanford Research, החל לסקר את מניית צ'ק פוינט עם המלצת "קניה". מניית צ'ק פוינט ירדה היום ב-1.65%. מחיר המניה, 20.9 דולר, נמוך ב-43% ממחיר היעד שניתן על ידי מריל לינץ' זה נכבר.
עוד המלצה שלא תמכה במניה ניתנה מליהמן ברודרס, אשר החלו לסקר את מניית סינרון בהמלצת "תשואת יתר", המניה איבדה 0.32%. כמו כן, מהחברה נמסר היום על מינוי סמנכ"לית שיווק גלובלית חדשה. לזלי ריגאלי, מנהלת השיווק של החברה, תשלוט מעתה על שיווק מוצרי החברה בעולם.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
