ת"א סימה בעליות: אורכית זינקה ב-25% על רקע הדוחות
בבורסה של ת"א נחתם יום המסחר בעליות שערים מתונות. בהעדר פרסומם של אירועים או נתונים משמעותיים התנהל היום המסחר על מי מנוחות, כאשר ברקע לוקחים המשקיעים בחשבון את האפשרות שביום ראשון הקרוב יושבת רוב המסחר על רקע השביתה שמתכננים וועדי העובדים בבנקים, על רקע ההצבעה בכנסת על מסקנות וועדת בכר.
התסבוכות במערכת הבנקאות הישראלית לא מנעו מבנק ההשקעות הזר, UBS, לפרסם היום סקירה חיובית לגבי המשק הישראלי, עם תחזית צמיחה של 4% ב-2005.
מדד ת"א 25 הוסיף היום 0.2% ל-656 נקודות. מדד ת"א 100 עלה ב-0.19% ל-680 נקודות. מדד התל-טק 15 הוסיף 0.57% ל-412 נקודות.
מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע, אבדו 0.85% במחזור של 107 מיליון שקל. המניה הגיבה לפרסום מתחרותיה בשוק הטרשת הנפוצה, ביוג'ן ואלן יצרניות הטיסבארי. לפי החברות הנ"ל, הוכיחה הטיסבארי יעילות גבוהה בטיפול בחולים, זאת על פי מחקר שנמשך שנתיים. כתגובה לפירסומים קפצה מניית אלן, במסחר שלאחר הסגירה בארה"ב, בכ-21%. נזכיר, כי הורדת הטיסבארי, המתחרה הקשה ביותר של הקופקסון, היא מהסיבות לתקופה החיובית שעוברת על מניית טבע.
מניות הבנקים עצמם נסחרו במגמה מעורבת. מניות לאומי הסיפו 1.63% על רקע הערכות בשוק, כי קבוצת משקיעים נוספת פנתה לאחרונה לאוצר המדינה והביעה עניין ברכישת גרעין השליטה בבנק. מניות פועלים ירדו לעומת זאת ב-0.73%. מזרחי עלה ב-1.46% ודיסקונט הוסיף 0.83%. מניות הבינלאומי נסחרו כמעט ללא שינוי.
מניות אורכית המריאו ב-25%. כמחצית השעה לפני נעילת המסחר, עם פתיחת המסחר בבורסות של ארה"ב שחררה החברה לשוק את דוחות הרבעון הראשון של 2005 אשר הציגו גידול של 40% לעומת הרבעון הקודם בשורת ההכנסות שהסתכמה ב-20.6 מיליון דולר. נזכיר, כי גם ברבעון האחרון של 2004 הציגה אורכית דוחות טובים. הרווח ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-3.1 מיליון דולר.
גיוון-אימג'נינג שפירסמה כי ועדה המייעצת לארגון רופאי גרמניה, אישרה את הכללת הטיפול בגלולת החברה, בסל הביטח הפרטי עלתה היום ב-0.95%. משמעות הדבר הינה כי כ-8.2 מיליון גרמנים יוכלו לקבל איבחון דרך הגלולה, למקרה של סיבוכים (דימום פנימי/סרטן) במעי הדק.
מכתשים אגןהתממשה היום וירדה ב-1.34%. זאת למרות שורה של המלצות חיוביות שמגיעות בעיקבות עידכון התחזיות של החברה, כמו גם המשך התפשטותה מחלת היבול בפלורידה שבארה"ב.
מניות חברת נייס קפצו ב-6.16%. אמש זינקה המניה בוול-סטריט בשעור חד של 12.44%. ברקע, הודעת החברה על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה (CRS) מחברת Dictaphone. נייס שילמה תמורת עסקה זו כ-38.5 מיליון דולר במזומן. בבית ההשקעות CIBC הגדירו עסקה זו כ"מציאה". והעלו את מחיר היעד למניה ב-30% ל-47 דולר. מחיר היעד גבוה ב-29% מהמחיר בו נסחרת המניה כגעת.
מניות אלווריון עלתה ב-2.57%. אמש עלתה המניה זה היום השני ברציפות בוול סטריט, כשטיפסה ב-1.14% ופתחה את יום המסחר עם פער ארביטראז' חיובי בן 1.64%. אתמול הודיעה החברה כי חברת נקסט-פייז בחרה להרחיב את הרשתות האלחוטיות שלה בעזרת מוצריה.
מניות פרטנר מטפסו 0.41%%, אתמול הודיעה פרטנר כי קיבלה את האישור הרגולטורי לרכישת כ-33 מיליון ממניותיה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
