וול-סטריט נחתמה בירידות: כור קפצה ב-4.34%
בוול-סטריט נחתם יום המסחר הראשון של השבוע בירידות שערים מתונות. לאחר שבשבוע שעבר רשמו רוב המדדים עליות, חזרו היום המשקיעים לשוק בכדי לממש חלק מן הרווחים הצבורים. כמו כן הושפעו לרעה מאזהרת הרווח שפרסמה פורד ביום שישי האחרון, כאשר החשש התורן הוא, כי מדובר בסנונית ראשונה שעשויה להצביע על רבעון פושר באופן כללי בשוק.
מניות במרכז
מניותה של ענקית הרכב, פורד, נפלו גם היום לאחר שביום שישי האחרון פרסמה החברה אזהרת רווח לתוצאות הרבעון הראשון של השנה. היום אבדו המניות 5.5%.
מניותה של ענקית הסלולר, וריז'ן נסחרו בעליה של 0.45%. . ביום שישי בצעה החברה מהלך שחמט, כאשר רכשה 11% ממניותה של MCI מידיו של משקיע מקסיקני.
בישראליות
מניות טבע עלו ב-0.19%. בשבוע שעבר זינקה המניה בלמעלה מ-5%. בסוף השבוע היא דווקא ירדה וב-0.86%, למרות שבסוכנות הדירוג S&P העלו את המלצתם עבורה מ"החזק" ל"קניה" תוך כדי העלאת מחיר היעד למניה מ-32 דולר ל-38 דולר. ב-S&P ציינו את בכורת הקופקסון, לאחר ירידת הטיסבארי מהמדפים וכן את ביצועי החברה והנהלתה.
בפסגות אופק רואים באלביט מערכות השקעה ראויה. לדברי האנליסט שחר ברנר, האירועים האחרונים בחברה דווקא תומכים בעליית המניה. בבית ההשקעות קובעים המלצת "קניה" למניית החברה ומשמרים מחיר יעד של 27 דולר. המניה עלתה ב-1.84%.
בפסגות אופק העלו גם את המלצתם למנית כור ל"קניה" עם מחיר יעד של 332 שקל. מניית החברה נסחרה היום בעליה של 4.34%.
מניות גיוון אימג'ינג עלו ב-0.14%. ברקע,, היום נודע, כי חברת כלל ביטוח מצטרפת למנורה ומכלילה את הקפסולה של גיוון בסל. מבוטחי כלל ביטוח יוכלו ליהנות מהחזר כספי על אבחון של הוושט באמצעות קפסולת הוידיאו החדישה וזאת, בנוסף להחזר לו זכאים מבוטחי כלל בריאות על אבחון של המעי הדק באמצעות הקפסולה.
אמדוקס הוסיפה 1.26%. בבנק ההשקעות, אוסקר גרוס, העריכו היום, כי החברה תעמוד בתחזיות של תוצאות הרבעון השני הפיסקלי שלה, ואף תעלה עליהן. כמו כן מעריכים בבנק ההשקעות, כי אמדוקס צפויה להציג ברבעון גדול משמעותי בצבר הזמנות.
עוד אמרו היום באוסקר-גרוס, כי למרות הכנסה נמוכה יחסית של 54 מיליון דולר, עליה צפויה ליפמן לדווח ברבעון הראשון של השנה, שהרי שנראה שהעסקאות האחרונות שלה בתקופה מצביעות על כך שהחברה נמצאת בכיוון הנכון היום עלתה המניה ב-0.52%.
צ'ק-פוינט ירדה קלות ב0.27%, זאת למרות תחזית שלילית של אונטנברג-טובין, אשר מעריכים, כי מדיניות ההנחות המוקדמת שאימצה החברה עשויה לרמוז על האטה בבמיקושים ועל האפשרות שלא תצליח לעמוד בתחזיות השוק.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
