מגמה מעורבת בת"א: מדדי 25 ו-100 עוברים לעליות קלות
בצהרי יום המסחר עוברים מדדי תל אביב 25 ו-100 לעליות שערים קלות. את הבוקר פתחו המדדים בירידות שערים למרות שמרבית המניות הישראליות פתחו בפערי ארביטראז' חיוביים. ברקע, התחממות בגזרת עזה ואיומי ההסתדרות להשבית את הבורסה.
מדד ת"א 25 עולה ב-0.12% לרמה של 651 נקודות. מדד ת"א 100 משיל כ-0.11% לקו 673.52 הנקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.57% לרמת 406.17 נקודות.
בידיעות אחרונות פרסם הבוקר כי הבנקים עשויים לפנות לבית הדין לעבודה במטרה למנוע שביתה של ועדי העובדים שלהם. ההסתדרות עשויה להשבית את הבנקים והבורסה מיום רביעי הקרוב עקב התוכנית ליישם את מסקנות ועדת בכר. מניות הבנקים נסחרות באדום: מניות דיסקונט יורדות ב-0.52%, מניות פועלים מדרימות ב-0.34%, ומניות לאומי עוברות לעיליות של 0.33%.
מניית גרנית הכרמל עולה ב-2.37% הבוקר פרסם כי אחת החברות ששבעלותה, חברת הדלק סונול, תספק דלק סילוני לחברות תעופה זרות בכ-102 מיליון שקל לשנתיים. סונול גברה בהתמודדות על פז ודור.
מניית טבע עולה ב-0.93%. בסוכנות הדירוגים S&P נתנו תמיכה למנית טבע ביום שישי. האנליסטים העלו את המלצתם מ"החזק" ל"קניה" תוך כדי העלאת מחיר היעד למניה מ-32 דולר ל-38 דולר. ב-S&P מציינים את בכורת הקופקסון, לאחר ירידת הטיסבארי מהמדפים, כמו גם מביצועי החברה והנהלתה.
רוכשי השליטה בבזק יוכלו למכור מניות ללא הגבלה מיד לאחר הזכייה. רשות החברות תאפשר להקטין את האחזקה אל מתחת ל-30%, אך לא תאפשר להעביר את הבעלות לגוף אחר מבלי אישור שלה. מניית בזק יורדת ב-0.28%.
חברת מגל פרסמה אזהרת הכנסות לרבעון הראשון של השנה. החברה מעריכה שהעיכוב בבניית גדר ההפרדה, כמו גם עיכוב בהזמנות מארה"ב יביא להכנסה של בין 12 ל-14 מיליון דולר בלבד. ברבעון הראשון של השנה שעברה רשמה החברה הכנסה של 14.2 מיליון דולר. צונחת ב-3.69%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
