מגמה מעורבת בת"א: מדדי 25 ו-100 עוברים לעליות קלות

ת"א 25 עולה ב-0.12%, ת"א 100 משיל כ-0.11%, והתל טק 15 מאבד 0.57%. הפועלים יורדת ב-0.34%, לאומי מוסיפה 0.33%, גרנית הכרמל קופצת ב-2.37%, וטבע מוסיפה 0.93%
דרור איטח |

בצהרי יום המסחר עוברים מדדי תל אביב 25 ו-100 לעליות שערים קלות. את הבוקר פתחו המדדים בירידות שערים למרות שמרבית המניות הישראליות פתחו בפערי ארביטראז' חיוביים. ברקע, התחממות בגזרת עזה ואיומי ההסתדרות להשבית את הבורסה.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.12% לרמה של 651 נקודות. מדד ת"א 100 משיל כ-0.11% לקו 673.52 הנקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.57% לרמת 406.17 נקודות.

בידיעות אחרונות פרסם הבוקר כי הבנקים עשויים לפנות לבית הדין לעבודה במטרה למנוע שביתה של ועדי העובדים שלהם. ההסתדרות עשויה להשבית את הבנקים והבורסה מיום רביעי הקרוב עקב התוכנית ליישם את מסקנות ועדת בכר. מניות הבנקים נסחרות באדום: מניות דיסקונט יורדות ב-0.52%, מניות פועלים מדרימות ב-0.34%, ומניות לאומי עוברות לעיליות של 0.33%.

מניית גרנית הכרמל עולה ב-2.37% הבוקר פרסם כי אחת החברות ששבעלותה, חברת הדלק סונול, תספק דלק סילוני לחברות תעופה זרות בכ-102 מיליון שקל לשנתיים. סונול גברה בהתמודדות על פז ודור.

מניית טבע עולה ב-0.93%. בסוכנות הדירוגים S&P נתנו תמיכה למנית טבע ביום שישי. האנליסטים העלו את המלצתם מ"החזק" ל"קניה" תוך כדי העלאת מחיר היעד למניה מ-32 דולר ל-38 דולר. ב-S&P מציינים את בכורת הקופקסון, לאחר ירידת הטיסבארי מהמדפים, כמו גם מביצועי החברה והנהלתה.

רוכשי השליטה בבזק יוכלו למכור מניות ללא הגבלה מיד לאחר הזכייה. רשות החברות תאפשר להקטין את האחזקה אל מתחת ל-30%, אך לא תאפשר להעביר את הבעלות לגוף אחר מבלי אישור שלה. מניית בזק יורדת ב-0.28%.

חברת מגל פרסמה אזהרת הכנסות לרבעון הראשון של השנה. החברה מעריכה שהעיכוב בבניית גדר ההפרדה, כמו גם עיכוב בהזמנות מארה"ב יביא להכנסה של בין 12 ל-14 מיליון דולר בלבד. ברבעון הראשון של השנה שעברה רשמה החברה הכנסה של 14.2 מיליון דולר. צונחת ב-3.69%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.