טכנית במעו"ף: סימנים מעודדים
תזכורת: הבלימה שהתרחשה בשבוע האחרון כאשר מדד המעו"ף נשק לרמת 630 הנקודות, הניבה מעין הזנקה מעלה. מספר ימי עליות. ימים אלו מכילים בתוכם זרעי אופטימיות שבתנאים המתאימים יכולים לנבוט לכלל מגמת עלייה. ארבעת ימי המסחר האחרונים הזניקו את מדד המעו"ף ויצרו בסיס נוח להמשך הדרך. במהלך הסקירה הנוכחית אעמוד על איתותי העוצמה הקיימים ואעמת אותם מול החולשה שהצטברה במהלך גל הירידות שהחל ברמת 664 הנקודות. כאשר נשים הכול על כף המאזניים, נוכל להבין טוב יותר את הלך הרוח.
שוק המניות האמריקני, ובמיוחד מדד מניות הטכנולוגיה ניצב בצומת מעניינת. מחד הוא נתמך על קו מגמה ומשתמש ברמת תמיכה קיימת, אך מאידך המגמה המשנית היא מגמת ירידה. התקופה הקרובה תהיה תקופה של החלטה כאשר גל ירידות נוסף יסתום את הגולל על האפשרות לכבוש שיאים חדשים במהלך השבועות הקרובים. במילים פשוטות, נסיגה מתחת לרמת 1,950, תקשה מאוד על מדד נאסד"ק לבנות מגמת עליה ארוכת טווח.
הנחת עבודה: הגם שהנחת העבודה ארוכת הטווח ממשיכה לתמוך בשוק עולה, ועל רקע זה צפויה רמת 664 הנקודות להישבר כלפי מעלה בשלב כלשהו, הרי שבטווח הקצר השוק פגיע ועלול לסבול מתנודתיות ומירידות שערים. זו היתה הנחת העבודה האחרונה והיא תופסת גם לשבוע הקרוב וכנראה גם לשבועות הקרובים.
ארבעה מרכיבי עוצמה: הסקירות האחרונות התאפיינו במידה מסויימת של דוביות. ההערכות היו, כי מדד המעו"ף יצא לתיקון טכני מה שהוכיח עצמו כנכון, לפחות לעת עתה. יעד המחירים הפוטנציאלי בו נקבתי מצוי בין 605-610 הנקודות והוא עדיין שריר וקיים אלא אם כן יוכיח לנו השוק את ההיפך. במהלך ארבעת הימים האחרונים, החל ניסיון ובמסגרתו נאבק מדד המעו"ף להוכיח חיוניות וכושר טיפוס. מבחינת מרכיבי העוצמה הרי שיש כמה כאלה:
1. מדד המעו"ף נתמך על פני רמת 630 הנקודות שאמורה היתה לשמש כרמת תמיכה. אופן התמיכה מעניין, שכן כאשר נשק מדד השוק לרמה זו, צץ לו נר מאוד מסויים מסוג Spinning top. נר זה מתאפיין בגוף קצר יחסית ובצללית תחתונה ארוכה. הוא נוטה להופיע בסיום, או לקראת סיום מגמות ירידה.
2. יומיים לאחר מכן, נפתח "פער מחירים" עולה בין רמות של 641-643 הנקודות לערך. "פער" זה התאפיין במחזור מסחר גבוה יחסית לתקופה והמעניין הוא שעדיין לא נסגר.
3. ביום חמישי האחרון נסוג השוק בתחילה, נשק לתחומי הפער ומיד החל לעלות תוך שהוא מפגין עוצמה שקיבלה ביטוי הן במחזור מסחר גבוה והן בנר שהתאפיין בגוף ארוך.
4. יחד עם עלייה זו, נשבר כלפי מעלה קו המגמה היורד שסיפק התנגדות למהלך הירידות שהחל ברמת 664 הנקודות.
ארבעת מרכיבי עוצמה אלו יכולים בהחלט לשמש כניסיון לקבוע תחתית אחרונה. אלא שלא די בהם, שכן ממעל שוכנות רמות התנגדות המייצגות ריכוז לא קטן של מוכרים נלהבים - שיתכן וינסו לגדוע כל ניסיון עליות באודו באיבו.
התנאים להיפוך מגמה:
1. על מדד המעו"ף להחזיק מעמד מעל לרמת 630 הנקודות. רמה זו אמורה, לפי הסימנים הקיימים, לשמש כרמה תמיכה מוצקה. שבירתה מטה, לא תהיה בבחינת אירוע טרגי אך תחייב לשוב ולחפש איתותי עוצמה להיפוך המגמה.
2. השוק אמור להעפיל מעל לרמת 650 הנקודות, תוך מחזור מסחר גבוה ולהתבסס מעל לרמה זו. אירוע זה יסייע לקבע את רמת 630 הנקודות כתחתית האחרונה ולהטות את כף המאזניים לכיוון שכולנו חושקים בו.
מסקנות: הבלימה שהתרחשה בסמוך לרמת 630 הנקודות מלווה בזרעים של עוצמה. המהלך המינורי שהחל שם ונמשך לאורך ארבעת הימים האחרונים, יכול להתפתח למשהו ממשי מוחשי ומוצק יותר, בתנאי שיגובה על ידי איתותים נוספים אותם מניתי בגוף הסקירה. עד אז, היחס אל השוק אמור להיות בבחינת כבדהו וחשדהו.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה - כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
