הנאסד"ק סיים ללא שינוי בעקבות הירידה במלאי הבנזין

נחתם ב-1,999 נק'. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.26% ל-10,485 נק'. טבע עלתה קלות ב-0.1%. טאואר זינקה ב-6%. אלדין מחקה העליות מהפתיחה וירדה ב-1.2%
רם דגן |

למרות שברוב שעות היום התנהל המסחר בוול-סטריט במגמה חיובית, הצליחו המדדים לרשום בתום המסחר מגמה מעורבת עם נטיה לעליות קלות בקרב מניות התעשיה. בהעדר נתוני מאקרו משמעותיים, או כל אירוע אחר, התרכזו היום המשקיעים בדוח מלאי הנפט השבועי אשר הצביע על ירידה חדה מן הצפוי בעתודות הבנזין של ארה"ב, מה שהביא להתייצבות מחירי הנפט ברמת ה-55.8 דולר לחבית, כמעט ללא שינוי מן המחירים שנרשמו אמש.

מדד הנאסד"ק לא הצליח לעקוף את רף ה-2000 נקודות וסיים את המסחר בירידה קלה של 0.02% לשער של 1,999 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עלה לעומתו ב-0.26% לשער של 10,485 נקודות.

נפט

רשות האנרגיה האמריקנית פרסמה היום את דוח המלאי השבועי, אשר הציג עליה של כ-2.4 מיליון חביות נפט גולמי - בהתאם לתחזיות, ותוספת של 700 אלף חביות למלאי הנפט המזוקק, למרות תחזיות לירידה של 1 מיליון. לעומת זאת רשם מלאי הבנזין של המדינה ירידה חדה של 2.1 מיליון חביות לעומת תחזיות לירידה של 1.3 מיליון בלבד. בתגובה נמחקו הירידות שנרשמו במחירי הנפט בתחילת היום והוא סיים במחיר של כ-55.8 דולר לחבית.

סאגת MCI (סימול: MCIP) - וריזון (VZ) - קווסט קומיוניקיישנס (Q) מסרבת לסור מן הכותרות. MCI דחתה פעם נוספת (שלישית במספר) את הצעת קווסט לרכישתה בהיקף של 9.1 מיליארד דולר, הגם שהיא גבוהה באופן ניכר מהצעת וריזון שהגיעה ל-7.6 מיליארד דולר. כעת, יש בשוק המעריכים, כי MCI עשויה לעמוד בפני השתלטות עוינת מצדה של קווסט הדחויה. מניות MCI עלו ב-1.4%. מניות וריז'ן הגיבו בעליה של 0.28%. מניות קווסט ירדו ב-2.07%.

יצרנית האלומיניום הגדולה, אלקואה (AA) עתידה לדווח אחר נעילת שערי המסחר על תוצאותיה הכספיות ברבעון הראשון של 2005. קונצנזוס תחזיות האנליסטים גורס, כי תציג רווח של 39 סנט למניה - גבוה ב-6 סנט למניה מהרווח שהציגה ברבעון המקביל, שנה קודם לכן. מניות החברה מוסיפות 0.6%.

ישראליות

מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה, טבע עלו ב-0.1% זאת על רקע הודעתה של חברת סרונו, המתחרה בקופקסון של טבע, כי הפסיקה שני ניסויים בשלבים מתקדמים. האחד -לבדיקת תרופה לטיפול בסרטן - לאחר שהוכחה כלא יעילה והשני - לתרופה לפסוריאזיס, בעקבות מותו של חולה.

אלדין ירדה ב-1.2% לאחר שאמש זינקה ב-4%. החברה עידכנה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון הקרוב. לפי הפרסום, היא צפויה להכניס לקופתה בין 20.1 ל-20.3 מיליון דולר, 5% יותר מההערכה הקודמת.

קמטק המשיכה גם היום בירידה של 0.96%. אמש הזהירה החברה, כי הכנסות הרבעון הראשון תסתכמנה ב-8.5-9 מיליון - צניחה לחצי לעומת רבעון קודם ושל כ-35% לעומת המקביל. מנכ"ל החברה ניסה אמנם להסביר, כי מדובר בירידה זמנית בלבד בשל עיכוב הזמנות, ולעודד את המשקיעים, כי יתר רבעוני השנה יהיו חזקים וכבר ברבעון ה-2 ההכנסות תחזורנה ל-16-18 מיליון דולר, אך אמש, לא סייע לו הניסיון וקמטק איבדה למעלה מ-6%.

טאואר זנקה ב-6%. היום דווחה החברה על ביצועים טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם בתחום מוצרי ה-FPGA (מתוכנתים בשדה) אשר מייצרת Quick Logic בטאואר. סדרת המוצרים מיוצרת בטכנולוגיית 0.18 מיקרון ומתאפיינת בצריכת הספק מזערית המאפשרת חיי סוללה ארוכים עד פי 6.6 בהשוואה למוצרים מתחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: