אירופה חתמה במגמה מעורבת: אלן קרסה בעוד 56%

לאחר הפירסום כי מטופל נוסף בטיסבארי נפטר, המניה איבדה 90% מערכה מתחילת הפרשה. חברות הכרייה והנפט זינקו היום לנוכח הציפייה כי עליית המחירים תקבל ביטוי בשורה התחתונה של הרבעון הראשון של 2005
אמיר כהן |

מגמה מעורבת נרשמה היום בשווקי אירופה. בניגוד לארה"ב, באירופה, מקבלים את העלייה במחירי הנפט ושאר הסחורות הקשות, ברגשות מעורבים. חברות האנרגיה והכרייה רשמו עליות נאות מתחילת 2005, והמשקיעים מקווים כי הרבעון שמסתיים זה עתה יתן ביטוןי לציפיות לרווחים גבוהים של חברות אלו.

בלונדון איבד הפוטסי 100 0.13% לרמה של 4,894.4 נקודות, היורו 50, המשקלל ביצועי 50 הפירמות המובילות בגוש האירו, איבד 0.02% וחתם ברמה של 3,055.73 נקודות. מנגד, הדאקס רשם עליה של 0.03% בפרנקפורט והתייצב על רמה של 4,348.77 נקודות. מדד הבורסה השוויצרית חתם היום לאחר ירידה של 0.05% לרמה של 5,929.7 נקודות.

מתחרתה של טבע בתחום ה-MS, אלן האירית חטפה היום מהלומה נוספת. החברה, ביחד עפ שותפתה ביוג'ן, מסרו היום כי חולה נוסף נפטר כתוצאה מסיבוכים הקשורים בנטילת הטיסבארי. מדובר על חולה שנפטר לפני כשנה ובתחילה אובחנה סיבת המוות כסרטן במוחו של החולה. בעקבות הפירסום היום, קטנו עד מאוד הסיכויים כי תרופת החברות הנ"ל תחזור אי פעם לשוק. בתגובה חתכו המשקיעים את המניה ב-56% נוספים.

במריל לינץ' מעריכים כי מחיר המניה כיום (2.38 אירו) משקף סיכוי של 50% כי התרופה עוד תחזור לשווקים, לאמור, למניה יש עוד לאן ליפול. נציין כי מחירה כיום נמוך ב-90% ממחיר השיא של המניה, 23.98 אירו. החברה שלפני הפרשה היתה שווה מעל ל-10 מיליארד דולר, שווה היום כ-1.3 מיליארד דולר.

מחירי הנפט זינקו ברבעון הראשון של 2005 בכ-18%. המשקיעים מצפים לראות ביטוי לעלייה זו בדו"חות של הרשעון הראשון. מניית חברת טוטל הצרפתית, לדוגמא, זינקה בתקופה המדוברת ב-12%. מניית חברת האנרגיה השלישית בגודלה באירופה, הוסיפה היום 0.9%.

הביקושים הבלתי נידלים לסחורה מצד סין, שאחרית גם על הזינוק במחירי הנפט, עושה טוב גם לחברות הכרייה. BHP בילטון, הגדולה בעולם בתחום, טיפסה היום, כמו טוטל, ב-0.9%. מניית החברה זינקה ב-16% בשלושת החודשים הראשונים של 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.