פקר-ידפז: זינוק של 83% בהכנסות בשנה שעברה
חברת פקר-ידפז סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2004 ברווח נקי של 3 מיליון שקל, לעומת רווח של 5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסותיה של פקר-ידפז ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב-196.9 מיליון שקל, גידול של 16.3% לעומת הכנסותיה ברבעון המקביל בשנת 2003.
בשנת 2004 רשמה החברה רווח של 25.8 מיליון שקל, גידול של 170.8% לעומת רווח של 9.5 מיליון שקל בשנה שעברה. הכנסות החברה בשנת 2004 הסתכמו ב-754.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 411.4 מיליון שקל בשנת 2003, עליה של 83.5%.
חברת פקר-ידפז דיווחה על גידול ברווח הגולמי השנתי שלה אשר הסתכם ב 143.8 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי של 76.4 מיליון שקל בשנת 2003.
הרווח התפעולי של החברה גדל בשנת 2004 בשיעור של 138.5% לסך של 62.4 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של i26.2מיליון שקל אשתקד. ההון העצמי של החברה ליום ה-31 בדצמבר 2004 הסתכם ב-160.1 מיליון שקל.
החברה (לשעבר ידפז שרותי פלדה) פועלת בענף המתכת בישראל ועוסקת ביבוא גלילי פח ממפעלים שונים ברחבי העולם, ועיבודם למגוון רחב של מוצרים סופיים ובהם פחים, צינורות, פרופילים, מרישים, סרטים מעקות כביש, פח מכופף במידות וצורות שונות וברמות גימור שונות. בנוסף מייצרת החברה מוצרי מתכת מוגמרים כגון דלתות ומשקופי פח, וכן מוצרי מתכת לחדרי ביטחון (ממ"דים) - דלתות אש וכיו"ב.
ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.
