התמ"ת: 11% מהעובדים במשק אשתקד היו עצמאיים
משרד התמ"ת מפרסם היום נתונים על היקף פעילות העצמאיים במשק הישראלי, לפיהם - בשנת 2004 היו בישראל 241,644 עצמאים בגילאי העבודה 25-64. מתוכם 145,393 עצמאים ברשות עצמם (שאינם מעסיקים עובדים), 54,780 מעסיקים 1-2 עובדים ו-41,471 מעסיקים 3 עובדים או יותר. שיעור העצמאים (כולל מעסיקים) מכלל התעסוקה עומד על 11.8%, כאשר שיעור הנשים העצמאיות נמוך יחסית ועומד על 6.6% בהשוואה לשיעור גבוה בקרב הגברים העומד על 15.9%.
שיעור העצמאים (כולל מעסיקים) מקרב הערבים גבוה ועומד על 16.2%, כאשר שיעורם גבוה במיוחד בקרב העצמאים ברשות עצמם. שיעור העצמאים (כולל מעסיקים) בקרב העולים נמוך ועומד על כ5% בלבד בהשוואה לכ-12% בכלל האוכלוסייה. שיעורי המעסיקים בקרב העולים נמוכים במיוחד ועומדים על 0.8% בקרב המעסיקים הקטנים ועל 0.5% בקרב המעסיקים הגדולים. עצמאים ברשות עצמם מבוגרים בממוצע משכירים בכשלש שנים, ומעסיקים מבוגרים משכירים בכחמש שנים בממוצע.
בתמ"ת אומרים, כי עצמאים נוטים יותר משכירים לעבוד במקצועות "מכירות ושירותים", בחקלאות וכעובדים מקצועיים. בקרב המעסיקים הקטנים קיים ייצוג גבוה של בעלי משלחי יד אקדמאים פרופסיונלים, וכצפוי, בקרב המעסיקים הגדולים שיעור המנהלים גבוה. שיעור גבוה של עצמאים ומעסיקים ביחס לשכירים, נמצא בענפי המסחר והשירותים כמו גם בחקלאות.
שיעור העצמאים והמעסיקים בענף המסחר עומד על קרוב ל-20% בהשוואה לכ-12% בכלל הענפים. גם בענפי ה"תחבורה האחסנה והתקשורת" ו"הבנקאות והשירותים הפיננסים ועסקיים" שיעורי העצמאים גבוהים יחסת ועומדים על כ-16%.
ההכנסה הממוצעת בשנת 2002 של שלשת העשירונים התחתונים היתה נמוכה בקרב העצמאים (כולל מעסיקים) בהשוואה לשכירים ועמדה על 1,179 שקל בממוצע לחודש בהשוואה ל-1,797 שקל בממוצע לחודש בקרב שכירים.
ההכנסה הממוצעת בשנת 2002 של שלשת העשירונים העליונים היתה גבוהה בקרב העצמאים (כולל מעסיקים) בהשוואה לשכירים ועמד על 16,232 ₪ בממוצע לחודש בהשוואה ל-14,522 שקל בממוצע לחודש בקרב שכירים. בין השנים 1998-2002 חל פיחות ברמת ההכנסות של עצמאים (כולל מעסיקים) בהשוואה לשכירים הן בעשירונים התחתונים, והן ברמות ההכנסה הגבוהות. בממוצע הפער בהכנסות שהיה לטובת העצמאים בשנים המוקדמות נסגר בשנת 2002 בה ההכנסה הממוצעת של שכירים עמדה על 6,831 שקל בממוצע לחודש והיתה גבוהה מהכנסת עצמאים שעמדה על 6,774 שקל בממוצע לחודש.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
