IVC: כ-1.5 מיליארד ד' יגוייסו השנה בקרנות VC

היקף ההון שגויס על ידי קרנות ישראליות ב-2004 היה 724 מיליון ד'. 300 מיליון בפיטנגו לקרן רביעית, 200 לג'מיני בקרן ה-4 ו-120 מיליון לקרן רביעעית של גיזה
שי פאוזנר |

תפנית חיובית נרשמה בהיקף ההון שגויס על ידי קרנות הון הסיכון הישראליות. שנת 2004 הביאה לקיצה בצורת בת שנתיים בגיוסי הקרנות, בהן סך ההון שהוחזר למשקיעים היה גבוה מזה שגויס.

היקף ההון שגויס על ידי הקרנות הישראליות בשנת 2004 היה 724 מיליוני דולרים. סכום זה כולל בין השאר 300 מיליון דולר שגייסה פיטנגו לקרן הרביעית שלה, 200 מיליון דולר שגייסה ג'מיני לקרן הרביעית שלה ו-120 מיליון דולר שגויסו בסגירה ראשונה של הקרן הרביעית של גיזה הון סיכון.

חברת המחקר IVC אומדת את ההון הפנוי להשקעות בקרב הקרנות הישראליות במיליארד דולר (נכון לסוף 2004) 500 מיליון דולר מתוכם מיועדים להשקעות ראשונות (First) ושאר הסכום להשקעות המשך. מיליארד וחצי דולר נוספים המיועדים להשקעות בחברות היי-טק ישראליות, צפויים להיות מגויסים על ידי הקרנות הישראליות במהלך 2005.

זאב הולצמן, יו"ר IVC ומנכ"ל גיזה הון סיכון, אמר כי "הקרנות הישראליות שיצאו בתקופה האחרונה לגיוסי קרנות המשך מתעתדות לגייס סכום של למעלה מ-4 מיליארד דולר. להערכתנו, יצליחו הקרנות לגייס במהלך השנה הקרובה 1.5 מיליארד דולר בלבד ועל כן צפוי בעתיד הקרוב בישראל מחסור במקורות מימון מקומיים. מצב זה עומד בניגוד לנעשה בארה"ב, בה יש רוויה במקורות ומכאן שחברות ישראליות ימשיכו להוות מוקד משיכה למשקיעים זרים".

נתח קרנות הון הסיכון הישראליות בשנים 1992-2004 ? 61 אחוזים משנת 1992 גייסו קרנות הון הסיכון הישראליות סכום של כ-9.1 מיליארד דולר שיועדו להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות. כ-5.6 מיליארד דולר מסכום זה (61%) גויסו בין השנים 2000 - 2004. הטבלה הבאה מדרגת את קרנות הון הסיכון הגדולות לפי היקף ההון שגויס על ידן בתקופה זו -5.2 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.