בהתאם למגמה בעולם - הדולר נחלש ב-0.08% גם מול השקל
בהתאם למגמתו בעולפ נחלש המטבע האמריקני גם בישראל, וזאת על רקע התרחבות הגירעון האמריקני. הבוקר משיל הדולר כ-0.08% ונסחר סביב רמת 4.31 שקל. מנגד, מתחזק האירו בשיעור של 0.17% ונסחר סביב רמת 5.781 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי אתמול, הדולר נחבט לאחר פרסום החשבון השוטף של ארה"ב אשר הראה התרחבות נוספת של הגירעון. הגירעון התרחב ב-13% ל-187.9 מיליארד ברבעון הרביעי של 2004. הגירעון לכל שנת 2004 עלה לשיא חדש אשר עומד בשיעור של 665.5 מיליארד, נתון שמהווה 5.7% מהתוצר הגולמי לאומי (GDP) של ארה"ב. למרות העלייה בזרימת ההון, נתון שהתפרסם שלשום,
השיפור בתזרים עשוי להשפיע אך ורק על החשבון השוטף לחודש הבא ולכן טרם ראינו המשך במגמת הירידה של הדולר. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שכלכלנים רבים מצפים לשיפור נוסף בתזרים ההון לחודש הבא, בשילוב עם צמצום בגירעון בחשבון השוטף. נוסף לבעיות הגירעונות של כלכלת ארה"ב, מסתמן מחיר הנפט בתור הבעיה הבאה. מחירי הנפט עלו שוב וקבעו שיא חדש של כל הזמנים 56.47 דולר לחבית. העלייה במחיר הנפט באה למרות כוונתו של ארגון OPEC להעלות את מכסת ההספק הנפט ב-500 אלף חביות ביום, שיעור עלייה אשר לפי טענתם של אנליסטים רבים לא עומד בהתרחבות הביקוש העולמי.
נקודת האור היחידה אתמול הייתה פרסום יצור תעשייתי של ארה"ב בעלייה של 0.3%, עלייה מהנתון הקודם של 0.1%. היום, מתפרסם סקר ה-FED של פילדלפיה, מדד מחוסרי עבודה, ואינדיקאטורים מובילים.
האירו שומר על רמותיו הגבוהות כנגד הדולר וכעת נסחר ברמה של 1.3415. המשקיעים האירופאים ימתינו היום לפרסום של נתוני התפוקה התעשייתית בגוש האירו, הצפויים להצביע על עלייה בתפוקה ל-1.20%, לעומת 0.50% בדצמבר. באנגליה ימתינו לפרסום של נתוני מכירות קמעונאיות לחודש פברואר.
במהלך הלילה, המשיך להתחזק היין וכעת נסחר סביב הרמה של 104.20 כנגד הדולר וסביב הרמה של 139.70 כנגד האירו. נראה כי הזוג ממשיך להיסחר בטווח של 103.80-105.40. אנליסטים מעריכים כי מהלך חד כלפי מטה עשוי יפרוץ את גבולות הטווח להתחזקות משמעותית של היין. טריידרים בטוקיו מוסרים כי קניות של דולרים אתמול ע"י בנקים אמריקאיים להשקעות דחפו את הדולר לעבר הרמות של 104.45, למרות שהמשך המהלך כלפי מעלה ייבלם ע"י מכירות של היצואנים היפניים.
בינתיים, מחיר הזהב השחור ממשיך לטפס מעלה וכעת נסחר ממש מתחת לרמת שיא של כל הזמנים ב-56.60 דולר עבור חבית אחת של נפט. יחד עם זאת, איננו רואים החלשות היין עקב התחזקות מתמשכת זאת.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
