פועלים: המשך המגמה החיובית בכלכלה תאפשר עוד עליות

כלכלני הבנק סבורים, כי ניתן עתה לבחון את הגדלת רכיב ההשקעות בשוקי חו"ל. שהתקציב והגידול בהחזקות הזרים בשוק המניות ניצבים בצד המסכן השוק, וכי המק"מ אינו משקף צפי לעליית ריבית עד אוגוסט
שרות Bizportal |

המשך המגמה החיובית בכלכלה המקומית, יחד עם המשך התהליך המדיני, יאפשרו לשוק המניות המקומי לשמר את מגמתו החיובית. כך כותבים כלכלני בנק הפועלים לקראת שבוע המסחר הנפתח היום בבורסה. "אנו ממשיכים להמליץ על הצטיידות סלקטיבית, במניות אשר צפויות לרשום שיפור בתוצאותיהן", כותבים אנשי המחקר בבנק. במקביל, הם אומרים, ניתן לבחון את הגדלת רכיב ההשקעות בשוקי חו"ל, ולפעול בדרך של פיזור השקעות על-מנת להקטין את הסיכון של תיק ההשקעות הכולל.

על שוק אגרות החוב השיקליות כותבים בבנק הפועלים - כי עקום המק"מ אינו משקף ציפיות להעלאת ריבית בחודש הקרוב. ציפיות המשקיעים, כפי שמשתקפות בעקום המק"מ, מגלמות מהלך של העלאת ריבית החל מחודש אוגוסט. בבנק מעריכים השבוע, כי המק"מ ימשיך את זחילתו החיובית בקצב הנוכחי, בטווח הקצר - ולכן, המק"מ לשנה אשר נסחר היום בתשואה 4.12% ברוטו (3% תשואה נטו בניכוי עמלות) מומלץ להשקעה.

על האגרות הצמודות הם כותבים - כי תשואת הצמוד הקצר ברוטו שעומדת על 1.8% אינה יוצרת עדיפות לצמוד קצר על פני המק"מ, הנסחר בתשואה ברוטו של 4.12%, אך במידה והמדדים יהיו גבוהים מהתחזיות הזחילה של הצמוד הקצר תהיה גבוהה במעט מהמק"מ. "המשך פרסומם של נתוני מאקרו חיוביים והתפתחויות מדיניות חיוביות יוסיפו להשפיע לחיוב על הצמודים הבינוניים ולכן הגלילים בעלי מח"מ של 5+ הנסחרים בתשואה 3.35% ריאלית ברוטו נותרו מומלצים להשקעה", כותבים בבנק.

בבנק שבים ומציינים כמה גורמי סיכון העומדים בפני המשקיעים בשוק המניות בתקופה הקרובה - בהם, הגידול באחזקות הזרים בשוק המניות המקומי, רמות השיא בהם נסחרים המדדים ותקציב המדינה לשנת 2005, אותו יהא על הכנסת לאשר עד סוף החודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.