ת"א פותחת באדום: טבע מוסיפה 1.39%

ת"א 25 פותח בירידה של 0.36%, ת"א 100 משיל 0.31%, והתל טק 15 מאבד 0.79%. הפועלים ולאומי יורדות ב-0.88% ו-1.54% בהתאמה, גיוון משילה 1.87%, ובזק מאבדת 1.02%
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר בירידות שערים קלות. ברקע לירידות, מגמה שלילית בקרב מדדי וול סטריט והמניות הישראליות. מחזור המסחר בפתיחה עומד על 88 מיליון שקל, כ-66 מיליון שקל מתוכם נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד תל אביב 25 פותח בירידה של 0.36% לרמת 653.16 נקודות, מדד תל אביב 100 משיל 0.31% לרמת 680.91 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.79% לרמת 424.56 נקודות.

מניית גיוון פותחת את יום המסחר בירידות שערים בגובה 1.87%, תוך מחזור של 743 אלף שקל. היום שימר בית ההשקעות מריל לינץ את המלצתו למניית החברה על "נייטרלי". בבית ההשקעות סבורים כי האינדיקציות המורחבות שנתגלו בקפסולה האינדוסקופית של החברה עתידיים לתמוך בשדרוג הטכנולוגיה של גיוון.

מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית - טבע, פותחת את יום המסחר בקפיצה של 1.39%, במחזור ראשוני של 25 מיליון שקל. אמש חתמה המניה בוול סטריט בזינוק של 1.98%. ופתחה את המסחר עם פער חיובי בן 2.1%.

מניות שטראוס-עלית פותחות את המסחר בעליה של 0.83%. הבוקר הודיעה החברה על הסכם למכירת מתחם עלית רמת גן לפי שווי כולל של 44 מליון דולר. המתחם נרכש על ידי קבוצת יזמים מארה"ב בראשות אייזק קטן ואלי ויינשטיין. היזמים מתכננים להפוך את המתחם לפרוייקט מגורים ומשרדים.

מניות ריטליקס פותחות את המסחר בירידות בגובה 0.5%. אתמול כזכור טיפסו המניות ב-3.3%, במחזור גבוה מהממוצע. ברקע, האנליסטים של בנק ההשקעות, פיפר-ג'פרי העריכו, כי מעבר לפוטנציאל העסקי המצויין של חברת תוכנות הקמעונאות הישראלית, ריטליקס, יש להעריך את שווה של מניית החברה תחת ההנחה, כי החברה צפויה להיות מטרה לרכישה על ידי שתיים משחקניות התוכנות העסקיות הגדולות בעולם - אורקל או SAP.

מניות בזק פותחות את יום המסחר בירידות של 1.02%. ביום שאחרי הודעת קבוצת אי.די.בי על פרישתה מהמכרז על בזק, אמר אתמול הממונה על ההגבלים העסקיים, כי צר לו על הפרישה, אך היא אינה פטאלית או דרמטית והתחרות על בזק לא תפגע משמעותית.

בבנקים, משטרת ישראל הבהירה אמש, כי כנגד בנק המזרחי אין כל חשד. הקפאת חשבונותיו של לקוח בסניף בן-יהודה של הבנק, היא הסבירה, נעשתה במסגרת החקירה בבנק אחר - "פרשת 104". דובר בנק המזרחי מציין, כי בנק המזרחי התבקש להגיש סיוע, וכך אכן עשה, בנוגע לחקירה שמתנהלת בימים אלה כנגד אותו לקוח, בהקשר לחשבונותיו בבנק אחר. מניות המזרחי יורדות ב-0.52%.

ובבינ"ל. המו"מ בין ועד המנהלים ומורשי החתימה בבנק להנהלה התפוצץ אתמול על רקע סירובה המוחלט של ההנהלה להיענות לדרישות הועד. המחלוקת על תשלום הבונוס לשנת 2003 למנהלים בבנק לא נפתרה. למרות הגמישות שהפגינו נציגי הועד במהלך המו"מ, לא השכילה ההנהלה לנצל הזדמנות לסיים את סכסוך העבודה והתחפרה בעמדותיה. מניות הבינ"ל משילות כ-0.46%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.