פתיחה אדומה בת"א: לאומי יורדת ב-1.64% במחזור גבוה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר בירידות שערים קלות. ברקע, פערי ארביטראז' מעורבים עם נטיה לאדום בקרב המניות הישראליות בוול סטירט. מנגד, המומנטום ממנו נהנתה הבורסה המקומית בשלושת ימי המסחר האחרונים ממתן את הירידות.
מדד תל אביב 25 פותח בירידה של 0.13% לרמה של 645.64 נקודות, מדד תל אביב 100 משיל 0.11% לרמת 671.66 נקודות, ומדד הטכנולוגיה תל טק 15 מאבד 0.19% לרמת 427.5 נקודות.
מניות שופרסל מגיבות בעליות של 4.34% לתוצאותיה הכספיים של החברה שפורסמו הבוקר. מהדוחות עולה כי הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2004 הסתכמו ב-1.55 מיליארד שקל, גידול של 0.7%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות ב-2004 הסתכמו ב-6.23 מיליארד שקל, בהשוואה ל-6.32 מיליארד שקל בשנה קודמת. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בסך 7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי של 19 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2004 היה בסך 18 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי בסך 131 מיליון שקל אשתקד.
מניות ליפמן עולות ב-0.7%. היום הודיעה החברה על קבלת הזמנות בהיקף של כ-3 מיליון דולר מבנקים ולקוחות אחרים בשוק ההודי. ליפמן צפויה לספק את מרבית המסופים, מסוג "נורית 8320", "נורית 2085" ו- "נורית 8010" בטכנולוגיית GPRS ו-WIFI, כבר ברבעון הראשון של שנת 2005 ומסופים נוספים יסופקו בהמשך השנה. בנוסף הודיעה החברה כי בכוונתנה להקים חברה בת חדשה, ליפמן הודו, במהלך הרבעון השני של שנת 2005.
מניות הבנק השני בגודלו במדינה - לאומי פותחות בירידה של 1.64% במחזור של 69 מיליון שקל. ברקע, תפנית שחלה בעמדת משרד האוצר. לאחר שבאוצר הובטח לחלק את מניות הבנק לציבור, החליטו אמש לשנות את המהלך, ומכרו כ-6.5% ממניות הבנק לבנק ההשקעות 'דויטשה בנק'.
מניות ענקית הפרמצבטיקה טבע, יורדות ב-2.58%. אתמול כזכור, הודיעו מתחרותיה של טבע, אלן וביוגין, כי הן מפסיקות את שיווק הטייסברי - התרופה המתחרה לקופקסון. מניית טבע הגיבה אתמול בסיום המסחר בזינוק חד של 10.5%, והמשיכה בוול סטריט בעליות בגובה 9.5%.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
