לאחר 4 ימי ירידות רצופים - הדולר עולה קלות ב-0.02%
לאחר ארבעה ימי ירידות רצופים של ירידות בדולר, נסחר הבוקר המטבע האמריקני בעליה מזערית של 0.02% סביב רמת 4.362 שקל. האירו נותר ללא שינוי ברמת 5.687 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, אתמול, הדולר נתמך על ידי נאומו של אלן גרינספן, נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, אשר חזר על דעותיו האופטימיות לגבי עתידה של כלכלת ארה"ב. גרינספן טען כי כלכלת ארה"ב עדיין בתהליכי התחזקות ולא מראה סימני החלשות. גרינספן הוסיף כי "שינוי מדיניות המוניטארית גרם להעלאתו של שיעור הריבית, אולם, על פי מדידות מרובות, שיעור הריבית נמוך".
טענה זו, בעצם רומזת על אפשרות להעלאות נוספות בעקבות העובדה ששיעורי האינפלציה עדיין בעלייה, דבר שגורם לשיעור הריבית לעמוד מתחת לאפס, במונחים ריאליים. למרות שלאחר הנאום, הדולר שוב נחלש, נראה כי רמיזתו של גרינספן כי שיעור הריבית יעלה, יגרום לדולר להיוותר ברמות אלה לזמן מה. אתמול הדולר נסחר סביב 1.3025 אל מול האירו בתוך טווח צר למדי.
נראה כי הדולר לא יצא מטווח זה היום. אתמול, פרסומם של הנתונים משוק הדיור גרם להתחזקות רגעית של הדולר. שוק הדיור עדיין מראה סימני התחזקות למרות העלאת הריבית, דבר שגורם למשכנתאות להתייקר ולכן מדכא את הביקוש לקניית בתים חדשים. העובדה שהנתונים משוק הדיור עדיין בעלייה מעיד על כך שגרינספן אכן יעלה את שיעור הריבית.
אתמול, שמועות שהכור האירני התפוצץ על ידי גורם לא ידוע גרם לתנודתיות, אולם, השפעתה של השמועה הורגשה בעיקר בשוק הנפט. מחיר הנפט טיפס באחוזים לאחר הפרסום, אך נראה כי המחיר ירד שוב עכשיו שידוע כי לא חל שום פגיע בכור והשמועה הייתה אזעקת שווא. היום מתפרסמים מדדים כלכליים רבים וביניהם טביעות מחוסרי עובדים וסקר ה-FED של פילדלפיה.
כעת, האירו נסחר סביב 1.3045 אל מול הדולר ו- 0.6915 אל מול הסטרלינג. למרות אמירותו של גרינספאן בנוגע להתרחבותו של הגירעון בחשבון השוטף, האירו התחזק. נראה כי התחזקותו של האירו לאחר הנאום נובעת מכך שגרינספאן לא נתן מסגרת זמן להעלאות הריבית עליהן רמז הנגיד. הבוקר, מדדים מסקטור היצור של גרמניה צפויים להתפרסם בעלייה של 0.5%, לאחר ירידה בחודש הקודם של 0.7%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
