האפשרות של שביתה נוספת בנמלים תרחף על ת"א כעננה
עננה בדמות איום עובדי הנמלים אמש, כי ישביתו את כל הנמלים בישראל בתוך 24 שעות אם שר האוצר, בנימין נתניהו, לא יודיע על דחיית יישום חוק הנמלים, האמור להיכנס לתוקף ב-17 בפברואר, עשוי להעיב היום על המסחר ברחוב אחד העם. החוק, נזכיר, אמור להפוך את שלוש הנמלים בישראל לחברות עצמאיות. עליות השערים בהן חתמה אמש וול סטריט עשויות לספק קטליזטור חיובי לסוחרים, אם כי המניות הדואליות מאופיינות הבוקר בפערים מעורבים.
נפתח בבנקים. אתמול קפצו מניות דיסקונט בכ-2.9%, תוך מחזור ער לאחר שהשליטה בבנק הועברה בטקס רשמי לידיו של מתיו ברונפמן. אתמול גם נחתם הסכם עם עובדי הבנק לאחר חודשים ארוכים ומייגעים של מו"מ. האם תמשכנה מניות דיסקונט להצפין גם הבוקר על רקע גל הבשורות הטובות?
ומניות לאומי – כיצד תגבנה לדברי שר האוצר, בנימין נתניהו, אמש באותו הטקס, כי הפרטת הבנק תתבצע עד לחודש נובמבר.
ומה עם אגיס? האם תצליח להתאושש מהדיווח המאכזב של פריגו אתמול, אחריו נפלה ב-2.5%, במחזור ער במיוחד? פריגו, שפתחה אתמול את המסחר בוול סטריט בנפילה חדה סיימה אותו דווקא בקפיצה של 4.44%. במסהלך שיחת וועידה עם ההנהלה, אחר הצהריים, ציינה האחרונה, כי את התוצאות החלשות היא מייחסת בעיקר לירידה חד פעמית ומפתיעה לרעה בהיקף החולים שחלו במהלך חודש דצמבר האחרון במחלת השפעת, כמו גם למחיקות שנאלצה לבצע בעקבות הריקול של הלורדין. עם זאת ציינה פריגו, את המסטיק החדש שלה שנועד למניעת עישון, אשר נמצא תחת לחצי ביקוש חזקים והוסיפה, כי המוצר צפוי להיות אחד ממנועי הצמחיה המשמעותיים של החברה בשנת 2006. סגמנט נוסף שרשם רבעון חזק בפריגו הוא סגמנט הוויטמינים אשר מכירותיו זינקו ב-30%, זאת למרות ירידה של כ-7% בסקטור כולו.
ידיעות אחרונות מדווח הבוקר על גל עליות מחירים ברשתות השיווק וברשתות הפרטיות. עשרות מוצרי מזון, משקאות וניקיון מתייקרים בשיעור של עד ל-8%, כתוב בעיתון היומי ומניות שופרסל ורבוע כחול כמו גם אלו מעברו השני של המתרס – מניות ספקיות המזון, כמו שטראוס-עלית ואסם עשויות להגיב לפרסום.
וגלובס מספר הבוקר, כי המו"מ לרכישת רשת מלונות שרתון ישראל על ידי איש העסקים, יצחק תשובה, דרך אלעד מלונות, חברה פרטית בשליטתו, מידי קונצרן כור, התחדש באחרונה. מניות כור כמו גם מניות קבוצת דלק, אשר בשלליטתו של תשובה עשויות להגיב לדברים.
נחתום בדואליות. מניות נייס תסחרנה היום בעניין לקראת פרסום תוצאות הרבעון הרביעי של 2004 והשנה החולפת כולה. החברה צפויה להערכת אנליסטים להציג רווח למניה של 45 סנט לעומת 39 סנט למניה שהציגה ברבעון המקביל, שנה קודם לכן. ב-CIBC מעריכים, כי הכנסות נייס יגיעו ל-68.2 מיליון דולר ברבעון החותם את 2004. נייס זינקה אתמול ב-4.39% בוול סטריט ותפתח היום בפער ארביטראז' חיובי של 2.26%.
בפערים חיוביים תפתחנה גם טבע (0.84%), קומפיוג'ן (2.7%), מאינד (2.87%), פאנדטק (3.76%) ומג'יק (2.32%).
רדויז'ן תפרסם גם היא דו"חותיה היום ועל פי הקונצנזוס היא תציג רווח של 8 סנט למניה, לעומת 11 סנט למניה, שהציגה ברבעון הרביעי של 2003 על הכנסות (לפי CIBC) של 17.5 מיליון דולר). רדויז'ן, שצנחה אמש ב-3.28% בוול סטריט תחל את המסחר בפער שלילי של 2.52%.
חברת פתרונות האבטחה למחשבים אלדין דיווחה אתמול על שיתוף פעולה עם חברת פתרונות האבטחה הגדולה RSA, אך למרות זאת נפלה בארה"ב ב-3.48%. את המסחר הבוקר היא תפתח בפער ארביטראז' שלילי של 3.23%.
סמוטריץ ממשלהמס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.
בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה.
הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.
התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.
- משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
- 23 אלף דירות מוזלות עדיין לא יצאו לדרך - המחלוקת חוזרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם
מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
