SAP מעמידה מענק מלחמה מיידי לעובדיה בדרום ובצפון
חברות ההייטק נרתמול למען עובדיהן - ענקית ההייטק SAP הודיעה שתעניק מענקי סיוע לעובדיה המתגוררים בדרום ובצפון. במסגרת התוכנית שגובשה, תעניק החברה 6,500 שקל לכל עובד או עובדת ולכל בן משפחה של עובדים שנאלצו להתפנות מביתם, בדרום או בצפון, בהוראת פיקוד העורף ו-2,600 שקל לכל עובד או עובדת ובן משפחה של עובדים שגרים בטווח של עד 40 ק"מ מגבול עזה. לפי התכנית של SAP, עובדת נשואה עם שני ילדים, תזכה למענק בסך 26,000 ש"ח.
"אנו עצובים מאוד על אובדן החיים הטראגי שחווה מדינת ישראל בימים האחרונים ומביעים את תמיכתנו העמוקה באלו שנפגעו. SAP מחויבת לתמוך בעמיתיה ובמשפחותיהם בישראל בתקופה זו", ציין כריסטיאן קליין, מנכ"ל SAP העולמית בחשבון הלינקדאין שלו.
בנוסף, ובמקביל למענק המלחמה לעובדיה, SAP תורמת 250 אלף אירו למד"א (כמיליון שקל) ומעניקה תרומה כספית נוספת לעמותת אלון ואלה, הפועלת לסיפוק צרכים מיידיים עבור משפחות מעוטף עזה. חברת SAP וועד העובדים שלה, רכשו סחורה חקלאית ישירות מחקלאים מאזור הדרום והעוטף ומהצפון בשווי של מאות אלפי שקלים. הסחורה החקלאית מחולקת כתרומה בין עמותות סיוע וארגונים המסייעים לתושבים המפונים ולחיילי צה"ל.
- 1.לא היה ראוי שאינטל תתרום כסף לכאלה שבאמת זקוקים ??? (ל"ת)אלכס 01/11/2023 20:42הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
