ב.מ.וו: דור שלישי ל-X5 וידאו

הדור השני של רכב הפנאי היוקרתי מפנה את הדרך למחליף. ב.מ.וו X5 החדש צפוי לנחות בארץ עוד השנה
עמרי ספיר |

ב.מ.וו X5 חדש

כ-14 שנים לאחר שהוצג לראשונה, רכב הפנאי של ב.מ.וו זוכה לגלגולו השלישי. ב.מ.וו X5 סחף אחריו תעשייה שלמה של רכבי פנאי יוקרתיים וכמו שהדור השני היה שיפור של הנוסחה הקיימת, עושה רושם שגם הדור החדש עושה כן. אין צורך בזכוכית מגדלת, או בקריאה יסודית של המפרטים, כדי להבין זאת. אבל אל תדאגו – עשינו את שניהם וגם מצאנו כמה הבדלים. כי בסופו של דבר מפרידות 7 שנים של התפתחות בתעשיית הרכב בין הדור השני לשלישי.
 
 
 

חדש
נוסחת העיצוב של ה-X5 לא מתחלפת, היא מתפתחת. זה לא בהכרח רע, וניכר לעין שהדור החדש של רכב הפנאי משלים קו עם שאר דגמיה הנוכחיים של ב.מ.וו. אבל אנחנו עדיין לא בטוחים אם אנחנו אוהבים את התוצאה. הפנסים הקדמיים נראים כמו אלו של הסדרה 3 רק בגדול. ממש גדול. אפילו גדול מדי. הם נצמדים לשולי גריל הכליות המפורסם שנראה שגדל גם כן (מהר, שמישהו יביא סרגל) למרות ששמר על מספר צלעות זהה. זאת, ככל הנראה, כתוצאה מעיטורי כרום מורחבים וצלעות תואמות המחליפות את הפלסטיק מהדור הקודם. הפגוש החדש מציג גם הוא עיטורים מוכספים ופה כבר אין לנו תלונות כלל. החלק האחורי זוכה לקווים מעוצבים יותר, פנסים דומים אך פחות מחודדים ופגוש פחות פלסטיקי שנראה שמשפר את סף ההטענה של תא המטען.

ה-X5 שומר על הפרופורציות המוכרות שלו עם הבדלים מינוריים במידות. בסיס הגלגלים נותר זהה עם 293.3 ס"מ, מה שמעלה את הסברה כי מדובר באותה הפלטפורמה של הדור היוצא. האורך הכולל עומד על 488.6 ס"מ, המהווים תוספת של כ-3 ס"מ. הרוחב נותר כמעט זהה גם כן עם 193.3 ס"מ ואילו הגובה צנח בכסנטימטר עם 176.2 ס"מ סך הכל. עם העדכונים, אגב, צמח גם נפח תא המטען מ-620 ל-650 ליטר (1,870 ליטר כשהמושבים מקופלים).
 
 

חדיש
בתחילה, ישווק ה-X5 עם 3 אפשרויות הנעה – שני דיזלים ובנזין, במהדורות עדכניות. ראשית תמצאו את ה-xDrive30d עם מנוע 6 צילינדרים בטור, נפח של 3.0 ליטר והגדשה. הוא מספק 258 כ"ס ו-57 קג"מ ב-1,500-3,000 סל"ד. מעליו יהיה ה-M50d משושה הצילינדרים ומשולש המגדשים שמוכר מהסדרה 5 (ועונה לשם M550d). הוא מספק 381 כ"ס ו-75.4 קג"מ(!) ב-2,000-3,000 ותאוצה ל-100 קמ"ש ב-5.3 שניות בלבד. מעל שניהם ימוצב ה-V8 הבנזיני המסורתי, xDrive50i, עם נפח של 4.4 ליטר וצמד מגדשים, והספק של 450 כ"ס ו-66.2 קג"מ ב-2,000-4,500 סל"ד. זה האחרון מגיע ל-100 קמ"ש ב-5 שניות והוא גם צמא בהתאם עם 9.6 ק"מ לליטר.

בהמשך הדרך יצטרפו להיצע אפשרויות נוספות עם עוד מנוע בנזין (xDrive35i עם 306 כ"ס) ועוד שני דיזלים. אלו יהיו ה-xDrive40d עם 313 כ"ס, xDrive25d עם 218 כ"ס ו-sDrive25d שיגיע עם אותו מנוע ויגיע, לראשונה בדגם, עם הנעה אחורית בלבד, לעומת כפולה בשאר הגרסאות. ההגה, אגב, חשמלי וישנה גם אפשרות להיגוי אקטיבי שמשנה את את תגובות הגלגלים להיגוי בהתאם למהירות.
 
 

ומחודש
תא הנוסעים העדכני עושה גם הוא צעד גדול לכיוון המוכר משאר דגמי ב.מ.וו. הוא מציג קווים אופקיים יותר, קונסולה שפונה מעט כלפי הנהג ומסך מגע (בגודל 10.25 אינץ') שנראה כאילו מוקם כלאחר יד. רשימת האבזור ומערכות הבטיחות כוללת מכל מה שמוכר במכוניות מודרניות, כמו למשל מערכת להתראה בעת סטייה מנתיב, מצלמות בעלות כיסוי של 360 מעלות, מערכת עזר לחנייה, מערכת לבלימה אוטומטית (עד 60 קמ"ש), מערכת לראייה לילית שמזהה הולכי רגל או בעלי חיים, תצוגת מחוונים עילית ועוד.

מפה לשם
הפרטים שנחשפו אודות ב.מ.וו X5 החדש מיועדים לשוק האמריקני, שם הוא מיוצר וישווק בקרוב. בחודשים הקרובים יחל השיווק גם באירופה, ככל הנראה ללא הבדלים משמעותיים. את הנחיתה בארץ הוא צפוי לעשות ממש לקראת סוף השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.