פרוייקט אמפא TLV הושק היום במעמד הצמרת הכלכלית

שלומי פוגל, יו"ר קבוצת אמפא: "המתחם נבנה בתפיסה כוללת שמטרתה לשנות את מזרח ת"א ולהופכו למרכז ההיי-טק, המגורים והבילויים של ת"א"
דנה פרידלנדר |

בהשתתפות מאות מוזמנים וצמרת הכלכלה הישראלית הושק הערב מתחם אמפא TLV בת"א. המתחם, בן ה-25 דונם, ממוקם במפגש הרחובות יגאל אלון ותובל בת"א. זאת על השטח עליו פעל בזמנו מפעל המקררים של אמקור.

לדברי שלומי פוגל, יו"ר קבוצת אמפא, מתחם אמפא TLV נבנה בתפיסה כוללת שמטרתה פיתוח מזרח איילון ויצירת ערך נוסף לכל מי שיתגורר או יעבוד במתחם. "אנו מצעידים את האזור כולו ומביאים לאזור צעירים, חברות היי-טק מהמובילות בעולם ומקומות בילוי. אנו מאמינים כי גם חברות אחרות ילכו בעקבותנו וביחד נשנה לחלוטין את פני האזור" אומר פוגל. עוד הוסיף פוגל כי "השינוי שאמפא עושה במקום ופיתוח אזור המושך חברות הפועלות בתחום הטכנולוגיות המתקדמות הוא למעשה השינוי שעוברת המדינה כולה ואנו גאים להוביל מהלך שכזה".

פרוייקט אמפא TLV יכלול את הקמפוס המערבי הכולל מבנה מפואר בן שבע קומות שבנייתו הושלמה לפני כשנה. בבניין פועלים כיום מרפאות מכבי-אסותא ומשרדים רבים.בוסף, מגדלי מגורים יוקרתיים הכוללים 326 דירות לאנשי היי-טק שיוקמו בין הרחובות סוללים ושדרות ההשכלה, בסמוך לקריה החדשה של צ'ק פוינט. הפרוייקט כולל בריכת שחיה, גני ילדים למשפחות ההיי-טק בפרוייקט, חניונים תת-קרקעיים ופארק נרחב שיכלול מתקני משחק לילדים. עוד בפרוייקט מגדל משרדים שיתנשא לגובה של כ-45 קומות ויהיה אחד מבנייני המשרדים הגבוהים, המתקדמים והיוקרתיים בת"א.

הפרוייקט כולו נבנה על בסיס "בניין חכם" בסטנדרט בניה גבוה הכולל קירות מסך מזכוכית ואלומניום, שטחי ציבור נרחבים, אולמות לובי ראשיים וקומתיים בגימור איכותי ומרווח, פיתוח סביבתי ייחודי כולל תעלות מים, בריכות דגים אקולוגיות הניזונות ממי המזגנים בפרוייקט, כיכרות וצמחיה טבעית.

במקביל לפיתוח המתחם ע"י אמפא, עיריית ת"א מתכוונת לפתח ולשדרג את האזור כולו. בכוונת עיריית ת"א לחבר את שדרות יהודית למתחם ע"י גשר להולכי רגל – כמעבר מאזור התעסוקה המזרחי ישירות למרכזי הבידור בת"א, ולתכנית ההסעה העירונית. כמו-כן, בכוונת העירייה לפתח מעבר רגלי רציף מתחנת הרכבת למתחם. פיתוח המתחם כולו צפוי להסתיים עד שנת 2010.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: