פרוייקט אמפא TLV הושק היום במעמד הצמרת הכלכלית
בהשתתפות מאות מוזמנים וצמרת הכלכלה הישראלית הושק הערב מתחם אמפא TLV בת"א. המתחם, בן ה-25 דונם, ממוקם במפגש הרחובות יגאל אלון ותובל בת"א. זאת על השטח עליו פעל בזמנו מפעל המקררים של אמקור.
לדברי שלומי פוגל, יו"ר קבוצת אמפא, מתחם אמפא TLV נבנה בתפיסה כוללת שמטרתה פיתוח מזרח איילון ויצירת ערך נוסף לכל מי שיתגורר או יעבוד במתחם. "אנו מצעידים את האזור כולו ומביאים לאזור צעירים, חברות היי-טק מהמובילות בעולם ומקומות בילוי. אנו מאמינים כי גם חברות אחרות ילכו בעקבותנו וביחד נשנה לחלוטין את פני האזור" אומר פוגל. עוד הוסיף פוגל כי "השינוי שאמפא עושה במקום ופיתוח אזור המושך חברות הפועלות בתחום הטכנולוגיות המתקדמות הוא למעשה השינוי שעוברת המדינה כולה ואנו גאים להוביל מהלך שכזה".
פרוייקט אמפא TLV יכלול את הקמפוס המערבי הכולל מבנה מפואר בן שבע קומות שבנייתו הושלמה לפני כשנה. בבניין פועלים כיום מרפאות מכבי-אסותא ומשרדים רבים.בוסף, מגדלי מגורים יוקרתיים הכוללים 326 דירות לאנשי היי-טק שיוקמו בין הרחובות סוללים ושדרות ההשכלה, בסמוך לקריה החדשה של צ'ק פוינט. הפרוייקט כולל בריכת שחיה, גני ילדים למשפחות ההיי-טק בפרוייקט, חניונים תת-קרקעיים ופארק נרחב שיכלול מתקני משחק לילדים. עוד בפרוייקט מגדל משרדים שיתנשא לגובה של כ-45 קומות ויהיה אחד מבנייני המשרדים הגבוהים, המתקדמים והיוקרתיים בת"א.
הפרוייקט כולו נבנה על בסיס "בניין חכם" בסטנדרט בניה גבוה הכולל קירות מסך מזכוכית ואלומניום, שטחי ציבור נרחבים, אולמות לובי ראשיים וקומתיים בגימור איכותי ומרווח, פיתוח סביבתי ייחודי כולל תעלות מים, בריכות דגים אקולוגיות הניזונות ממי המזגנים בפרוייקט, כיכרות וצמחיה טבעית.
במקביל לפיתוח המתחם ע"י אמפא, עיריית ת"א מתכוונת לפתח ולשדרג את האזור כולו. בכוונת עיריית ת"א לחבר את שדרות יהודית למתחם ע"י גשר להולכי רגל – כמעבר מאזור התעסוקה המזרחי ישירות למרכזי הבידור בת"א, ולתכנית ההסעה העירונית. כמו-כן, בכוונת העירייה לפתח מעבר רגלי רציף מתחנת הרכבת למתחם. פיתוח המתחם כולו צפוי להסתיים עד שנת 2010.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
