פרוייקט אמפא TLV הושק היום במעמד הצמרת הכלכלית

שלומי פוגל, יו"ר קבוצת אמפא: "המתחם נבנה בתפיסה כוללת שמטרתה לשנות את מזרח ת"א ולהופכו למרכז ההיי-טק, המגורים והבילויים של ת"א"
דנה פרידלנדר |

בהשתתפות מאות מוזמנים וצמרת הכלכלה הישראלית הושק הערב מתחם אמפא TLV בת"א. המתחם, בן ה-25 דונם, ממוקם במפגש הרחובות יגאל אלון ותובל בת"א. זאת על השטח עליו פעל בזמנו מפעל המקררים של אמקור.

לדברי שלומי פוגל, יו"ר קבוצת אמפא, מתחם אמפא TLV נבנה בתפיסה כוללת שמטרתה פיתוח מזרח איילון ויצירת ערך נוסף לכל מי שיתגורר או יעבוד במתחם. "אנו מצעידים את האזור כולו ומביאים לאזור צעירים, חברות היי-טק מהמובילות בעולם ומקומות בילוי. אנו מאמינים כי גם חברות אחרות ילכו בעקבותנו וביחד נשנה לחלוטין את פני האזור" אומר פוגל. עוד הוסיף פוגל כי "השינוי שאמפא עושה במקום ופיתוח אזור המושך חברות הפועלות בתחום הטכנולוגיות המתקדמות הוא למעשה השינוי שעוברת המדינה כולה ואנו גאים להוביל מהלך שכזה".

פרוייקט אמפא TLV יכלול את הקמפוס המערבי הכולל מבנה מפואר בן שבע קומות שבנייתו הושלמה לפני כשנה. בבניין פועלים כיום מרפאות מכבי-אסותא ומשרדים רבים.בוסף, מגדלי מגורים יוקרתיים הכוללים 326 דירות לאנשי היי-טק שיוקמו בין הרחובות סוללים ושדרות ההשכלה, בסמוך לקריה החדשה של צ'ק פוינט. הפרוייקט כולל בריכת שחיה, גני ילדים למשפחות ההיי-טק בפרוייקט, חניונים תת-קרקעיים ופארק נרחב שיכלול מתקני משחק לילדים. עוד בפרוייקט מגדל משרדים שיתנשא לגובה של כ-45 קומות ויהיה אחד מבנייני המשרדים הגבוהים, המתקדמים והיוקרתיים בת"א.

הפרוייקט כולו נבנה על בסיס "בניין חכם" בסטנדרט בניה גבוה הכולל קירות מסך מזכוכית ואלומניום, שטחי ציבור נרחבים, אולמות לובי ראשיים וקומתיים בגימור איכותי ומרווח, פיתוח סביבתי ייחודי כולל תעלות מים, בריכות דגים אקולוגיות הניזונות ממי המזגנים בפרוייקט, כיכרות וצמחיה טבעית.

במקביל לפיתוח המתחם ע"י אמפא, עיריית ת"א מתכוונת לפתח ולשדרג את האזור כולו. בכוונת עיריית ת"א לחבר את שדרות יהודית למתחם ע"י גשר להולכי רגל – כמעבר מאזור התעסוקה המזרחי ישירות למרכזי הבידור בת"א, ולתכנית ההסעה העירונית. כמו-כן, בכוונת העירייה לפתח מעבר רגלי רציף מתחנת הרכבת למתחם. פיתוח המתחם כולו צפוי להסתיים עד שנת 2010.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.