משמורת משותפת – להשאר הורים גם אחרי גירושין
רגע לאחר שהנישואין התתפרקו או לעיתים, רגע לפני כן, מבינים הורים רבים כי איבדו למעשה את הקשר ההדוק הכה חשוב עם ילדם. ישנה דרך לשמור על הקשר היומיומי הזה. קוראים לזה משמורת משותפת.
משמורת משותפת הינה הסדר ייחודי המחלק בין שני ההורים במשותף את גידולם של ילדיהם והטיפול בהם. יתרונותיו הבולטים של הסדר זה נעוצים בלקיחת אחריות שווה ומשותפת של שני ההורים על ילדיהם ובשמירה על קשר רציף ומשמעותי בין שני ההורים לילדיהם, להבדיל ממצב בו ההורה הלא משמורן זכאי ל"הסדרי ביקור" בלבד.
לעומת זאת, להסדר זה חסרון מרכזי והוא אילוץ הקטינים לנדוד בין שני בתים. בהיעדר "בית עיקרי" עלולה להפגע תחושת היציבות והוודאות של הקטינים.
בחוק הישראלי, לא קיים מקור משפטי לגבי משמורת משותפת, אך בפועל, בתי המשפט מכירים במוסד זה ומאשרים הסדרים כאלו כאשר מוכח כי הם משרתים את טובת הקטינים. לצורך כך, נדרש להוכיח קיומם של מספר תנאים כגון: תקשורת חיובית בין ההורים, שיתוף פעולה מירבי בין ההורים, כיבוד ההורות של ההורה האחר ומגורים סמוכים של ההורים. כמו כן, נלקח בחשבון רצון הקטינים בהתאם לגילם ולבגרותם. בגילאים רכים מאד, ייטה בית המשפט לא להכיר במשמורת משותפת.
בעת קביעת המשמורת בקטינים, מצויים רוב ההורים במצב של סכסוך ומתיחות בעקבות הפירוד ביניהם. לפיכך, ונוכח הצורך המהותי בשיתוף פעולה בין ההורים, בתי משפט אינם נוטים לקבוע הסדר של משמורת משותפת ללא הסדר מוסכם בין ההורים. גם במקרה האחרון רשאי בית המשפט לבחון האם ההסדר המוסכם משרת את טובת הקטינים ובמידה שאין הדבר כך, לפסול את ההסדר.
בעת הכרעה בסוגיית המשמורת, בית המשפט מייחס חשיבות רבה להמלצות פקיד/ת סעד מטעם רשויות הרווחה אשר ממונה על ידו כדבר שבשגרה ובמקרים של מחלוקת משמעותית יותר, ממנה בית המשפט מומחה (פסיכולוג או פסיכיאטר) למתן חוות דעת בעניין המשמורת והסדרי הראיה. מדובר בהמלצות בלבד ובית המשפט רשאי לסטות מהן על פי שיקול דעתו. אך בכל מקרה, במצבים בהם ההורים הגיעו למאבק משפטי חריף – בדרך כלל נסתם הגולל על אפשרות של משמורת משותפת.
הסדר משמורת משותפת יכול לשמש, עקב הסדר הראיה הנרחב הנלווה לה, בסיס להפחתה מסויימת של דמי המזונות המשתלמים על ידי האב, אך בכל מקרה, קיימים הוצאות וצרכים קבועים אשר אינם משתנים עקב הסדר זה ולרבות הצורך לקיים משק בית ולשלם עבור הוצאות החזקתו וכן תשלום עבור הוצאות רבות נוספות כגון ביגוד והנעלה, חינוך ועוד.
משמורת משותפת מחזקת את זכות שני ההורים לשיתוף בכל ההחלטות הנוגעות לקטין. אולם, יש לזכור כי בין אם נקבעת משמורת משותפת ובין אם לאו, שני ההורים הינם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם (להבדיל ממשמורנים) וזכותם לקחת חלק בקבלת החלטות עקרוניות הנוגעות לקטינים לרבות חינוכם, בריאותם הגופנית והנפשית, מקום מגוריהם וכיוצב'.
יצויין, כי גם במקרים בהם לא ניתנת משמורת משותפת באופן רשמי, ניתן לקבוע הסדרי ראיה נרחבים הכוללים לינה באמצע השבוע ובסופי השבוע וכן מחצית חגים וחופשות, כך שבפועל הילדים שוהים במחיצתו של ההורה שאינו משמורן כמעט מחצית מן הזמן. אולם, במשמורת המשותפת שני ההורים נושאים בזכויות וחובות שווים לגבי הטיפול בילדים.
*באמור לעיל אין כדי להוות יעוץ משפטי
*הכותבת היא עו"ד אורית זילברמן ממשרד עו"ד נאוה פרס המתמחה בדיני משפחה: [email protected]
*המאמר מוגש באדיבות "לומדין – ידע משפטי לכולם", מוסד ייחודי המקנה ידע משפטי ללא משפטנים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
